יום שני, 28 בפברואר 2011

הגנב השוטר והפרקליט

  
   בטבע כידוע קיים איזון בין כל היצורים. כאשר יורדים גשמים אוכלי העשב משגשגים, במקביל אוכלוסיית הטורפים מתרבה גם היא. ריבוי הטורפים מדלדל את אוכלוסיית הנטרפים אשר במקביל מקטינה את אוכלוסיית הטורפים. כלל היצורים בעולמנו פיתחו לעצמם מיומנויות על מנת להתפרנס, החזקים שורדים. בטבע לכל יצור תחום פרנסה יחודי אם ניקח לדוגמא את דב הנמלים, הוא מתפרנס מזלילת נמלים וחרקים ואינו נוגע ביצורים אחרים, אך איזשהו מנגנון לידה-מוות מונע ממנו לחסל את כלל אוכלוסיית הנמלים. האינסטינקטים של כל היצורים בטבע מונעים את הכחדת מקורות המזון שמהם מתפרנסים היצורים. אותם כללי משחק קיימים גם בקרב בני האדם.
   כפי שישנו איזון עדין בין הכבשים לזאבים כך נשמר האיזון בין השוטרים לגנבים. השוטרים אינם מכחידים את מקורות הפרנסה שלהם, בכדי שיוכלו להמשיך להתפרנס, חשבתם על כך?. למשחק של "שוטרים וגנבים" אותו היינו משחקים בילדותנו, יש להוסיף עוד שני סוגי יצורים שגם הם מתפרנסים מהתמשכות המשחק. הפרקליטים (סנגורים ותובעים) והשופטים. דמיינו לעצמכם את השריף של העיירה מגייס את כל האזרחים וביחד מחסלים את בריוני העיירה עד להופעת הבריון מהעיירה הסמוכה וכן הלאה. בתי המשפט שרק לפני כמאה שנה גזרו בלונדון מוות על עבירת גנבת כיכר לחם, הפכו כיום לסלחנים וכל עבריין גדול או קטן מופיע עם סניגור שמסתודד עם השופט ונציג הפרקליטות וסוגרים עיסקת טיעון שמאפשרת למשחק להמשך.
   מדי פעם אנו שומעים על דקירות באיזורי בילוי, למרות נוכחות מסיבית? של המשטרה באיזור. נו אז מה קרה? כולה, כבשה נטבחה, הזאב הרע מיד מתחפש לחובש כיפה ומליט את פניו, במקרה הטוב פרקליטו יסדר לו עבודת שירות, במקרה הרע, אולי יכנס להסגר קצר שאחריו הוא יחזור להתנהגותו הנפשעת. ישנה כנראה איזו שהיא מחזוריות בתהליכי האלימות והרצח, כאשר מאן דהו נדקר ליד מועדון במשך החודש הקרוב סביר לוודאי שתשמעו על מקרים נוספים. יתכן וזה עקב "עונת המלפפונים" כלומר התקשורת ממחזרת ומשכפלת מקרה בודד והופכת אותו לשרשרת אירועים. פוסט זה נכתב עקב הידיעות על הטרגדיות של שתי משפחות שהבעלים האלימים הפכו לרוצחים. הבעל האלים טובח את קורבנו ככבשה וכל הסביבה מגלגלת עיניים? אישה המתלוננת נגד בעלה האלים רשויות החוק חייבות להכניס את הזאב הרע למכלאה, גם אם אשתו תבוא ותבטל את התלונה.
  קודקס החוקים הינו פרי של אלפי שנות ציויליזציה, חוקי חמורבי שאומצו ע"י תורת ישראל ובעקבותיה שאר העמים התרככו במרבית מדינות העולם, כולל דת האיסלם. אך כאשר העבריינים מובאים בפני מערכת המשפט, מאיזו שהיא סיבה במרבית המקרים השופטים מרחמים על הזאבים שמגלגלים עיניים ומציגים את עצמם לקורבן. אף אחד אינו מתיחס לקורבנות, רק כאשר הם אחמ"ים, שופט שמקל בדינו של אנס, היה מחמיר לו הקורבן היתה שייכת למשפחת הקליקה. השופטים פוסקים לעבריינים עונשים על פי מדיניות בית הילל ולא בית שמאי.
   נושא דקירות הסכין בקרב צעירים חמומי מח ורודפי מדון, רבות דובר עליו, אך אין לרשויות החוק את הנחישות לחסל את התופעה. חמש שנות מאסר קבע המחוקק על נשיאת סכין, או אגרופן, במרבית המקרים הדוקר מקבל על הריגה פחות מכך!!!. לו המשטרה היתה מביאה לדין עשרה עבריינים ובית המשפט היה פוסק להם חמש שנות מאסר בפועל!!!! אזי תופעת הסכינאות והבריונות היתה נעלמת. אך גם אם טעות בידי לאחר מאה פסקי דין של חמש שנות מאסר תופעת הסכינאות היתה נעלמת. אך כאן מדובר במילכוד הפרנסה,  כאן ישנו מקור פרנסה צדדית של השוטרים והקצינים, שנאלצים לעשות השלמת הכנסה במגרשי הכדורגל והמועדונים. במידה ולא היתה תופעת בריונות מי היה זקוק לשוטרים? . כנ"ל גם של הפרקליטים הנכבדים שמייצגים את הסכינאים וטוענים טענות להגנתם, שהעיקרית ביניהם שהם החלו להניח תפילין כל בקר (בארון) וחוזרים בתשובה.
   סוחרי הסמים הינם נגע חברתי, שמתפשט כמו סרטן בקרבנו, אך מפרנס את ארבעת הצדדים שיושבים מסביב לשולחן העגול, יודעים כבר למה? את ענף הסחר והשימוש בסמים ניתן היה לחסל, לו רק רצו באמת השופטים והפרקליטים שעושים עיסקות טיעון במקום לטפל טיפול שורש אמיתי. הפרקליטים של עברייני הסם מקבלים סכומי עתק בד"כ במזומנים. טיפול של רשויות המס בפרקליטים אלו היה סוגר את "סחר הסוסים" של עיסקות הטיעון.
   מטרת הפוסט היא להעביר את המסר שאנו רוצים לחיות בביטחון בלא שנשמע מדי פעם על בריונים ששדדו בברוטליות קשישים או חבורות רחוב שתוקפות עוברי אורח בנוסח "התפוז המכני" המשטרה והפרקליטות חייבים להרתם בנחישות ולהחמיר עם העבריינים למען יראו ויראו. חבורות רחוב שהיום עומדות ברחוב ונטפלות לעוברים ושבים, מחר יעברו לסחיטה באיומים. תכתבו לראשי העיר שלכם, תכתבו לשר לבטחון פנים, לשר המשפטים, תפיצו מיילים, תכתבו בפייסבוק, תדברו עם עיתונאים תדפקו על כל השולחנות כדי שיספקו לנו ביטחון פנים.

נ.ב ועדות חקירה - מהן הסיבות להתנהלות האיטית של ועדות החקירה? התשובה בדרך כלל פרנסה קחו לדוגמא את החיסול של הטרוריסט סלאח שחאדה לפני תשע שנים עם פצצת 1000 ק"ג (אינפלציה), דן חלוץ מפקד ח"א אמר אז "אני מרגיש מכה קלה בכנף, זה הכל" נו לקח לחקור ולהתפרנס מתיק זה תשע שנים רק בסוף פבר' 2011 הצליחה השופטת המכובדת לסיים את מכבסת המילים.
"התפוז המכני" - הקדימון



יום שישי, 25 בפברואר 2011

אל תנדבו מידע

     אחד מקוראי הנאמנים העביר אלי היום ידיעה טרייה מ YNET שמצ"ב.   המסר שלי כאן הוא ישן נושן, אל תנדבו מידע, בכל השאלונים כולל למשרדי הממשלה, שדורשים מידע עליכם אל תמסרו מידע!!!. חז"ל אמרו "סייג לחוכמה שתיקה" וגם "החיים והמוות ביד הלשון" אשר בתקופתנו מן הראוי לשדרג ל "החיים והמוות ביד הלשון והמקלדת". המסר שלי בפוסט זה הינו. אל תתנו דרור ללשונכם ולאצבעותיכם!!! התנתקו מרשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק (אם פתחתם חשבון, תמחקו את הפרטים בפרופיל שלכם), במהלך היום התנתקו מהטלפונים הסלולרים (יכולת האיתור כיום מדהימה), אם אינם נחוצים לפרנסתכם, השאירו את הטלפונים והמחשבים הניידים במכונית או בביתכם, כאשר אתם יוצאים לשופינג או לטייל. במקום העבודה השאירו את הסלולרי בחדרכם, (למה בוס'כם צריך לדעת איך אתם מעבירים את יומכם). מישהו אולי עוקב אחריכם ורושם את המידע לצורכי שיווק ואולי גם לצרכים נוספים(פלילים?). מה אתם מקבלים תמורת זאת? אל תתפלאו אם תגלו שאת היבלית בחצרכם, אתם עצמכם שתלתם!!!, מישהו ישתמש בחומר שלכם על מנת לנגח אתכם. בכל חניון וקרן רחוב ישנן מצלמות, זה אולי משפר את הביטחון האישי אך יוצר תחושה שאתם שחקני ריאליטי. המאגר הביומטרי שכרגע נדחתה השקתו (ישוב אלינו בקרוב בדלת האחורית תוך ניגון חדש), הינו אבן דרך נוספת לקראת .1984 לא כן?
     מן הראוי להזכיר את הנביא שחזה את תופעת "האח הגדול רואה ושומע הכל", זהו הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול
הוא אביו מולידו של האח הגדול בספרו .1984  (האמיתי,אשר תוכניות הריאליטי והמציצניות בטלביזיה, מבוססות על חזונו). ג'ורג' אורוול כתב מספר ספרים, אזכיר כאן שניים מהמפורסמים שבהםחוות החיות ANIMAL FARM ו 1984 לכל מי מקוראי שאינו זוכר ילחץ על הקישורים  ויקרא את התקצירים ואולי גם את ספריו, פעם נוספת. ראו גם את הסרט חוות החיות (הקפיטליזם החזירי החליף בשני העשורים האחרונים, את הקומוניזם החזירי, שהתרסק בין 1989 ל  1991 זוהי אותה גברת בשינוי אדרת).
      מדינות כגון ארה"ב, צרפת, גרמניה, בלגיה וכן ישראל נחשבות לדמוקרטיות, אך אוי לג'ף, הנס, או אבוטבול אם יפתחו את פיהם ויסתבכו עם ה"סכינאים". בכל ארגון פרטי, ממשלתי או ציבורי, מסתובבים "סכינאים" ש"ידקרו אתכם עד זוב דם" להזכירכם, לפני כשבועיים פרקליט מהפרקליטות ששלח דוא"ל סומן ו"התפוטר". לאחר רצח רבין הי"ד, היו אנשים שהתבטאו במיטב המסורת הדמוקרטית כנגד רבין ז"ל, הם סומנו ונשפטו על מה ולמה? האם זו דמוקרטיה? כן רק לאנשי שלומנו. מנהיגים פטפטנים כדוגמת עזר וויצמן ז"ל יצאו בשלום מהסתבכויות לשונם הארוכה בעזרת משפט הקסם "דברינו  יצאו מהקשרם". גם אהוד ברק פלט בראיון עם גדעון לוי ש"אם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הטרור", אך גם הוסיף (באותו מעמד או לאחר נביחות כלבי המשמר?) שלדעתו "פעולות ארגוני הטרור הפלסטיני, הפוגעות בנשים וילדים הן חמורות, נבזיות ושפלות". ברק הותקף על אמירה זו על ידי יריביו הפוליטיים, במיוחד במהלך מסע הבחירות לראשות הממשלה. למזלו תרומתו הרבה לעם ישראל במהלך שרותו הצבאי ("ראיתי לאויב את הלבן בעיניים") האפילה על התבטאותו הלגיטימית אם כי המיותרת.
     בתלמוד נאמר "חכמים הזהרו בדבריכם" לכן קראו בהמשך, את מה שארע ל"חכם ציון" ג'ף קוקס בארה"ב והזהרו, האח הגדול בעזרת כמה "סכינאים" ש"אוהבים אתכם" יום אחד ידפוק לכם בדלת!!! המציאות תעלה על כל דמיון.

רצ"ב תמצית המאמר מ YNET
פייסבוק וטוויטר: אין דבר כזה סודי אהוד קינן פורסם:     25.02.11, 00:23
קחו לדוגמה את ג'ף קוקס. הוא היה צייצן בטוויטר וסגן התובע הכללי של מדינת אינדיאנה שבארצות הברית. מתוך שני התארים הללו הוא נשאר רק עם הראשון, לאחר שכתב בחשבון הטוויטר שלו שהמשטרה צריכה להשתמש בתחמושת חיה בשביל לפזר מפגינים בוויסקונסין.
ג'ף קוקס חשב שהוא אומר באופן סאטירי לכמה מאות אנשים שצריך להשתמש באש חיה נגד מפגינים, ואיבד את משרתו כסגן התובע של מדינת אינדיאנה.
יש לי חדשות בשבילכם. אנשים רואים את כל הבדיחות הפרטיות שאתם כותבים בפייסבוק, בטוויטר, בבלוג שלכם או בכל מקום אחר ברשת.איך קרה בכלל שמישהו שם לב להתבטאות של קוקס ואיך הוא היה יכול שלא להתסבך ככה? לסגן התובע לשעבר, אפילו אחרי פרסום הפרשה, יש 392 עוקבים בלבד בטוויטר שלו. זו טיפה מאוד קטנה בים האינטרנט הגדול. אלא שקוקס פירסם את התגובה שלו (ולא מחק אותה מאז) בהמשך לדיווח של מגזין Mother Jones על המפגינים. כתב המגזין דיווח על הציוץ שלו ואף התעמת איתו עליו והוציא ממנו התבטאויות נוספות כמו לקרוא למפגינים "בריונים".
אז מה? לאדם, גם בתפקיד רשמי, אסור להביע את דעותיו, קיצוניות ככל שיהיו בטוויטר שלו? אסור לו להתבדח או להגיד דברים בצורה סאטירית, כפי שטען אחר כך שעשה? אם הוא היה פשוט סותם את הפה והמקלדת, זה היה מציל את העבודה שלו? במשרד התובע אמרו לוושינגטון פוסט כי אין בעיה עם חופש הביטוי שמוגן בחוקה, אבל ממשרתי הציבור נדרש סטנדרט גבוה יותר של התבטאות. עוד מקרה: אורי תובל, עורך בהארץ גם עורר כעס בעקבות התבטאות שלו בפייסבוק הפרטי שלו, שלאחריה התנצל על הדברים.
אוקיי, אבל רובנו לא עורכים בעיתונים יומיים, ולא עורכי דין בשירות המדינה - ואפשר לספור את המקרים הללו כל חצי כף יד. אז למה שנעניין מישהו? למה שאיזו שטות שנכתוב בפייסבוק תכעיס מישהו או תגרום לנזק? אפשר לחשוב. התשובה היא אקסים, בוסים, בוסים פוטנציאלים ועוד אנשים.
נניח שכל אחד אחר מאיתנו, לצורך העניין, מגביל את הפייסבוק (או טוויטר ודומיו) לחברים בלבד  כדי שלא כל העולם יוכל לקרוא את העדכונים שלנו, האם זה מגן עלינו ? קצת, אבל גם לא באמת. מתוך מאה או 500 או אלף חברים שיש לנו ברשתות החברתיות - האם אנחנו מכירים את כולם טוב? האם אנחנו סומכים על כולם שיסתמו את הפה? מדובר בשאלה רטורית, והתשובה עליה היא לא. המנעולים וההגנות והשמות הבדויים והאינטימיות המזוייפת של פייסבוק וטוויטר נותנים לנו אשליה יפה של שיחה עם שלושה ארבע חברים. המציאות היא מגזינים כמו Mother Jones או אנשים שמחפשים אתכם בגוגל, או אפילו סתם מגיעים באקראי לדברים שאתם כותבים.
אז לפני שאתם לוחצים שלח חשבו: האם יש סיכוי שאמא תראה את זה? אם התשובה היא כן, הלכה לכם האינטימיות של פייסבוק לעזאזל וצריך למצוא מקום אחר.

כבונוס לקוראי הנאמנים שטיילו עמי עד כאן אני ממליץ לצפות בסרט הנהדר 1984


וכאן תוכלו להכנס גם לסרט  חוות החיות



יום רביעי, 16 בפברואר 2011

פעם הסינים למדו מהיהודים

- הנמרה הסינית והאמא הישראלית - ראשי 

    הבאתי לכם תמצית מהכתבה של גיא רולניק (לחצו על הקישור דלעיל) אנא העבירו לידיעת חבריכם וילדיכם.
הפוסט שלי מטרתו להעיר את כל הישנים בעמידה. הטפיחה הישראלית בלווי המשפט האלמותי "יהיה בסדר" זמנו תם.
מומלץ לצפות גם בראיון עם הפרופסורית הסינית שכתבה את הספר
 Battle Hymn of the Tiger Mother
     הסינים מכינים את ילדיהם לעתיד; אנחנו לא. בעוד הורים מערביים מנסים לכבד את האינדיווידואליות של ילדיהם, לעודד אותם לפתח את התחביבים שלהם ועסוקים בחיזוק הילדים ובמתן פידבקים חיוביים - הסינים מאמינים שהדרך הטובה ביותר להגן על ילדיהם היא להכין אותם לעתיד: להראות להם מה הם מסוגלים לעשות ולצייד אותם ביכולות, בהרגלי עבודה ובביטחון עצמי 
שמעתם על אמי צ'ואה? אמי צ'ואה, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת ייל, ממוצא סיני, נשואה לג'ד רובנפלד, גם הוא פרופסור למשפטים בייל, ואמא לשתי בנות - סופיה ולואיזה.


הנה הסיבה: אמי צ'ואה מפרסמת בימים אלה ספר תחת הכותרת Battle Hymn of the Tiger Mother, שבו היא מספרת על הדרך שבה בחרה לגדל את שתי בנותיה. לפני שלושה שבועות פירסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כמה קטעים מתוך הספר, תחת כותרת חדה וברורה: "מדוע אמהות סיניות הן טובות יותר".
ה"וול סטריט ג'ורנל" הוא עיתון כלכלי שעוסק בעיקר בעניינים פיננסיים, אבל הקטעים מספרה החדש של צ'ואה נהפכו תוך ימים ספורים לכתבה הנקראת ביותר באתר שלו בינואר כולו, וזכו לתגובות ברבים מהעיתונים ומתוכניות הטלוויזיה המובילות בארה"ב.
מי שיקיש בגוגל את השם Amy Chua ימצא את הכתבה מ"וול סטריט ג'ורנל", ואת כתבות התגובה של פרופסורים, אנשי כלכלה וחינוך ב"ניו יורק טיימס" ובמאות בלוגים.
הנה תקציר - עשרת "החוקים" של אמי צ'ואה בגידול הבנות שלה:
1. על הילדות נאסר לישון אצל חברות וחברים.
2. על הילדות נאסר להיפגש למשחקים עם חברים אחר הצהריים.
3. על הילדות נאסר להשתתף בהצגות בית ספר.
4. על הילדות נאסר להתלונן על כך שנאסר עליהן להשתתף בהצגות של בית ספר.
5. על הילדות נאסר לצפות בטלוויזיה ולשחק במשחקי מחשב.
6. על הילדות נאסר לבחור את החוגים ואת הפעילויות מעבר לשעות בית הספר.
7. על הילדות לקבל לפחות ציון A בכל בחינה.
8. הילדות חייבות להיות הטובות ביותר בכיתה בכל מקצוע, למעט חינוך גופני ודרמה.
9. על הילדות נאסר לנגן בכל כלי נגינה שאינו פסנתר או כינור.
10. הילדות חייבות לנגן בפסנתר או בכינור.
עשרת הכללים האלה מאוד פרובוקטיביים כמובן - אבל מאחוריהם עומדת תיזה סדורה של המחברת, שבמרכזה הטענה שבעוד הורים מערביים מנסים לכבד את האינדיווידואליות של ילדיהם, לעודד אותם לפתח את התחביבים שלהם ועסוקים בחיזוק הילדים ובמתן פידבקים חיוביים - הסינים מאמינים שהדרך הטובה ביותר להגן על ילדיהם היא להכין אותם לעתיד: להראות להם מה הם מסוגלים לעשות ולצייד אותם ביכולות, בהרגלי עבודה ובביטחון עצמי שאיש לא יוכל לקחת מהם.
המאמר של פרופ' צ'ואה נהפך תוך שבועות ספורים לאחד הנושאים החמים והמדוברים ביותר בארה"ב, בעיקר בשכבות המשכילות והאמידות. הוא זכה למתקפות מכל כיוון אפשרי - אנשי אקדמיה, פסיכולוגים, הורים ואנשי חינוך - ונבחן משורה של זוויות: חינוכיות, כלכליות, פסיכולוגיות, תרבותיות, לאומיות וגיאו-פוליטיות. באתר של ה"וול סטריט ג'ורנל" הצטברו נכון לתחילת השבוע כ-7,500 תגובות - רובן ארוכות ומפורטות וחלקן מקצועיות.

Tiger Mom Amy Chua talks to Joy Behar about her Book.
Uploaded by BeyondPixBroadcast. - News videos hot off the press.
לטעמנו, הסיפור המעניין במאמר של צ'ואה הוא לא השיטה החינוכית שלה, אלא הסיבה לעניין העצום בכתבה ובספר. שיטות החינוך שלה לא היו נהפכות לעניין כה מדובר וזוכות לתגובות כה רבות אלמלא היו נוגעות בשתיים מהנקודות שהכי מעסיקות כיום את המעמד הבינוני והגבוה בארה"ב: הראשונה היא עלייתה של סין - הכלכלה הסינית והתרבות הסינית, והשנייה היא הילדים האמריקאים - החינוך שלהם וההתמודדות עמם.
המאמר של אמי צ'ואה כבר זכה לסיסמה קצרה: Tiger Mother או - Tiger Mom אמא נמרה - משחק מלים על הכינוי "נמרים" לכלכלות הדוהרות של סין ודרום-מזרח אסיה. בעולם האקדמיה, החינוך והכלכלה האמריקאי הכל משיחים כיום ביתרונות ובחסרונות של האמא הנמרה ובעלייתה של המעצמה הסינית.
הביטוי "אמא נמרה" מזכיר לנו מיד את האמא היהודייה. צ'ואה, הנשואה ליהודי, אומרת שהילדות שלה יודעות סינית, אבל היא מגדלת אותן כיהודיות. האתוס, הסיפור והנרטיב שלנו הם שהיהודים הם עם סגולה, שישראל היא מדינת ההיי-טק, שהגניוס היהודי שם אותנו במקום מיוחד על המפה העולמית ושאין כמו האמא היהודייה.
והמציאות בישראל? גרועה יותר מזו של ארה"ב. ההישגים של תלמידי ארה"ב עולים על הישגי תלמידי ישראל בכל המבחנים הגלובליים ברוב הפרמטרים, ובראשם לימודי המדעים והמתמטיקה. בניגוד לטענה המקובלת, ההישגים הנמוכים בישראל לא נובעים מהאוכלוסיה החרדית - שכן היא כלל אינה נכללת במבחנים הבינלאומיים.
ארה"ב יכולה "להרשות לעצמה" תוצאות בינוניות יחסית ברמת התלמידים, משום שהיא האבן השואבת לכל המדענים, המשקיעים, אנשי העסקים, אנשי המדע, האמנים והגאונים מכל רחבי העולם, שמגיעים לשוק האמריקאי ולמערכות החינוך האמריקאיות כדי לממש את הפוטנציאל שלהם. בישראל התנועה היא כמובן הפוכה.

 נ.ב "אל תרכשו את הספר אם וכאשר יתורגם לעברית, חבל"ז", 
ספרים מסוג זה הם בסופו של דבר בזבוז כסף וזמן. מספיק לקרוא את התקציר כאן ולהתחיל לשנות את הענינים.
תעברו  לפוסט הבא לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם
שיושם באוסטרליה ואנגליה, כדאי שכל מנהל/ת בית ספר תיישם זאת וכן יכינו שלטים ברוח הדברים הללו.


   

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם

     כולנו מודאגים מחינוך הדורות הבאים, רמת החינוך תלך ותרד עד שנגיע עוד מעט לתחתית ואז מישהו יצליח למשוך את כולנו בשערות ראשינו ויאמר "משוגעים רדו מן הגג". איני מחנך וגם לא מורה, אך נפילת רמת החינוך תלויה בראש וראשונה במשמעת של ההורים והתלמידים. בטבע הגורים או הגוזלים שאינם נלחמים על המגיע להם אינם שורדים. נחישות ומשמעת הם הבסיס להתפתחות האנושות בכלל ועם ישראל בפרט. אנו העם היהודי נאלצנו ללמוד ע"מ לשרוד, כאן לאחר שלושים שנה תלמידינו היקרים החלו לזלזל בהשכלה. את התוצאות רואים אנו מהארצות המתפתחות: סינגפור, טאיוואן, קוריאה, אינדונזיה ועוד, הם עוברים את ישראל בכל בוחן ומשאירים אותנו באותה רמה כמו את כדורגלינו היקרים.
    הורים יקרים, תתחילו להכנס לראשם של ילדכם האהובים. תקדישו להם לפחות מחצית השעה ליום לתחקור יומי, בנחישות ללא ויתורים כלשהם. תשובות כגון היה כיף, אין שיעורים, עשיתי בביה"ס הן מריחה. אל תאפשרו להם לזלזל במורים, תדריכו אותם להנות מלימוד עצמי (ויקיפדיה החליפה את האנציקלופדיה).
קבלתי לדוא"ל מצגת שחשוב להעבירה לכל תלמידי ישראל ולהורים, לטובתם ולטובת כולנו.

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים

      כולכם בודאי קראתם הבוקר בעיתונות או באינטרנט אודות האמזונה מארגנטינה שארנקה נגנב רדפה אחרי הגנבים והצליחה להביא ללכידתם. שאפו גדול ליהודית בדולח. מדי פעם אנו שומעים על אזרחים איכתפתניקים שמסכנים את עצמם על מנת להגן על רכושם. מטרת הפוסט שלי הינה למנף את המקרים הללו ולגרום להוצאת משטרת ישראל מהמשרדים לרחובות. כל הדיבורים על מצוקת התקציב של המשרד לבטחון פנים אינם מענינו של האזרח שזכאי לקבל שרות בטחון פנים מפקידי השלטון. תקציב הבטחון שהינו עתיר שומן (מטוסים, צוללות, משכורות רכבי שטח ועוד) יקוצץ בעשרה אחוז לטובת בטחון הפנים. למעשה אותם עשרות קצינים בכירים המיותרים בצה"ל יעברו למשטרת ישראל עם אותם אלפי חיילי השוקולד המיותרים ויפטרלו ברחובות שלנו עד גיל  67
     ראש עיריית ניו יורק הפך את ניו יורק למקום בטוח, לא ע"י דוחות וגרפים שמציגים מציאות וירטואלית של הורדת הפשיעה. אלא ע"י טיפול שורש מכאיב לאותם בריונים אלימים שהציקו לאזרח הקטן. אנו רוצים לראות עשרות שוטרים מפטרלים ברחובות הערים ובכבישים. אך לא על מנת להעניק לנו דוחו"ת תנועה (שנכללים בסטטיסטיקת הלוחמה בפשיעה) אלא טוב מראה עיניים לראות שוטרים עברים גאים מהלכים במרכזי הערים ובשכונות הנידחות.
     תפמפמו את הרעיון הזה לכל עבר בפייסבוק, במכתבים למערכת, עד שמישהו ישלוף את האצבע מהת_ת ויוריד הוראות ביצוע (אין צורך בועדות היגוי, אקשן קאט) .
 ולסיום שלוש פעמים כיפק היי ליהודית בדולח שהביאה כבוד למשטרת ישראל.


השוטר אזולאי (שייקה אופיר) מגלם את השוטר הטוב האכפתניק.
אני מצדיע לאפריים קישון ולשייקה אופיר לתרומתם הרבה לסאטירה העברית.