‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חינוך. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 בנובמבר 2018

זורק אבן למרקוליס

  מי מכם הכיר את המונח "זורק אבן למרקוליס"? מי בכלל יודע מי זה מרקוליס? רגע בלי עזרה של החבר הוירטואלי.  מדי סופ"ש אני מנסה לפתור את תשבץ ההיגיון המופיע בעיתון. תשבץ ההיגיון נקרא בידיעות "תרתי משמע" שכשמו כן הוא צריך לחשוב מחוץ לקופסא בכדי לענות על ההגדרות. לאלו מכם שאינם מכירים אני מציע לקרוא כאן. 
  מדי שבוע אני מתחיל בפתירת תשבץ ההיגיון ביום שישי בבקר, מיד לאחר הגעת העיתון. פותר שלוש, ארבע הגדרות וממשיך בשבת בבקר ומצליח לענות על 12 - 16 הגדרות מתוך כ 20 - 24 ההגדרות. אני גוזר את התשבץ וממתין שבועיים ע"מ ללמוד את שגיאותי ואולי אף מונחים חדשים.
  מדי פעם אני מציץ ברשימת הזוכים ואומר לעצמי כל הכבוד כמה האנשים בישראל חכמים, מצליחים לפתור נכון את תשבץ ההיגיון השבועי. אך הבקר החלטתי לבדוק בפורומים האם ישנן הגדרות שמישהו שואל לגביהן ומקבל פיתרון נכון. להפתעתי גיליתי שישנו אתר תרתי משמע שפותר את כל ההגדרות של התשבץ השבועי ובחלק מהן מעניק הסבר.
לדוגמא 4 מאונך: אל תחליפו סולם קיר (7) מכיוון שהיתה לי האות הראשונה מ' והאות האחרונה ס' מ*****ס ראיתי מיד שצריך לערבל את אותיות סולמקיר (מולקירס, מליקרוס........) אודה לא הצלחתי לענות נכון מרקוליס. נכנסתי להגדרה 4 מאונך וראיתי מרקוליס???? מיד תקתקתי מרקוליס בגוגל ומה קיבלתי? קישור
שם האליל מרקורי, המוצב בפרשת דרכים. העוברים ליד הפסל היו משליכין אבן לכבודו
הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתה (סנהדרין ס'). אפילו עשו כן לשום גנאי נחשב כאלו עובד עבודה זרה (שם ס"ד).
חכמים אסרו אפילו שתי אבנים בצד מרקוליס יען כי נראות כרגלי מרקוליס (ע"ז מ"ט),

מי מכם שזכר זאת מבלי להעזר בחבר הוירטואלי שירשום לעצמו שלוש נקודות. בשבוע הבא אביא הגדרה נוספת, הראשון שיצליח להגיע לעשר נקודות יקבל מדליה משר החינוך.

מענין לענין באותו ענין. בילדותי היינו נוהגים לשחק במשחק שבע אבנים, כיום כבר אין משחקים אצלנו משחקי רחוב שבד"כ היינו משחקים בחצר ביה"ס ואחרי הלימודים ובחופשות היינו ממשיכים לשחק בחצרות הבתים או על הכביש שמעט מכוניות היו עוברות ומפסיקות את משחקינו.
בהודו לעומת זאת ניתן לראות רבים משחקים בו. מעניין אם לילדים חרדים מותר לשחק במשחק זה.
שבע אבנים בהודו

יום שבת, 22 במרץ 2014

אוסף הסיפורים של אלון



   כשהתחלתי לאסוף חומר על אגדות עם, שכולנו הכרנו בילדותנו ואשר מן הסתם נספר אותם גם לילדינו. נתקלתי במאמר מעניין שהודפס בעיתון הארץ. פשוט התחברתי לרוח הדברים והבאתי אותו בכדי לשכנע את המשוכנעים.
"אם אתם רוצים שהילדים שלכם יהיו אינטליגנטיים", אמר אלברט איינשטיין, "קראו באוזניהם אגדות. אם אתם רוצים שיהיו אינטליגנטיים יותר, קראו באוזניהם יותר אגדות". 
פיליפ פולמן מצטרף להמלצה הזאת בכל לב. "סיפורי אגדה", הוא אומר, "מתירים את כבלי הדמיון. הם נותנים לנו כלים לחשיבה ותחושה שכל מיני דברים הם אפשריים, ובה בעת הם יכולים להיות מצחיקים או מפחידים או מנחמים. או משהו אחר לגמרי". "הקסם עוזר מבחינה טכנית, כי ככה אפשר לגרום לדברים לקרות במהירות ובלי הסברים", אומר פולמן, "אבל הוא לא נחוץ באמת. בכמה מהאגדות הטובות ביותר בספר, למשל 'החתן השודד', אין בכלל קסמים. הקסמים פשוט עוזרים להתקדם בסיפור: 'למה הצפרדע הזאת מדברת?'; 'כי היא בעצם נסיך'. אה, אני מבין, זה קסם. בסדר, בוא נתקדם".
ובסיפור אגדה, להתקדם – זה הדבר החשוב. “אבל אגדה לא מתעניינת בכך, אלא מגלגלת אירועים יוצאי דופן בזה אחר זה. כל דבר אחר פשוט יפריע". רק אגדות מעטות, מציין פולמן, חוקרות את רגשותיהן של הדמויות באופן משמעותי: "בעצם אולי אפילו אין להן רגשות. אולי אפילו אין להן מחשבות. הן רק עושות כל מיני דברים. ‘היה היה איכר ולו שלושה בנים’. זהו זה: יצאנו לדרך. זה כל מה שצריך לדעת. לא נכנסים לסיפורי הרקע. לא מספרים מה שמות הבנים, כי זה לא חשוב: הבן הבכור, הבן האמצעי, הבן הצעיר".
אגדה אינה טקסט במובן הספרותי. היא לא עשויה ממלים שנבחרו בקפידה על פני מלים אחרות. היא עשויה משרשרת של אירועים". וזה מה שקוסם לילדים? בוודאי, לפחות באופן חלקי, אומר פולמן. אבל סוד המשיכה האמיתי של האגדה מבחינת הילדים קשור, לדעתו, לצדק: "ילדים מאמינים באמונה שלמה ובלתי מעורערת שהעולם צריך להיות הוגן. הם אוהבים סיפורים שבהם הטובים זוכים בפרס והרעים נענשים. וזה מאפיין מובהק של סיפורי עם". הסיפורים האלה צריכים להתרחש ביקום המוסרי שאנחנו מאמינים שהוא נכון ואמיתי וצודק".

אין חשיבות לכך שהעונשים המוטלים על הרעים הם לפעמים אכזריים למדי. ראשים מותזים, עיניים מנוקרות, אנשים מושלכים אל תוך חביות מלאות מסמרים חדים. "כל הדברים האלה הם בסדר גמור", אומר פולמן. "ילדים, אפילו ילדים קטנים מאוד, יודעים שהדברים האלה לא אמיתיים, שאין לפרש אותם פשוטו כמשמעו, אלא הם אמיתיים ברמה אחרת. בעצם הם די מצחיקים: 'זה בטח כואב. מגיע לו!'"
לפני זמן רב, כשעסק בהכשרת מורים לעתיד, נהג פולמן לבקש מהסטודנטים שלו "להכניס לראש כמה סיפורים" כך שיוכלו לספר אותם לכיתה מבלי להיעזר בספר. גם הורים יכולים לעשות זאת, הוא אומר. “צריך לזכור סיפור קטן כך שתוכלו לספר אותו בלי לטעות יותר מדי. תעשו חזרות.  ואז הייתי מספר את הסיפור. לא חשוב אם זה לילד או לנכד” . ברגע שהסיפור שמור היטב בראש, אתה יכול להתחיל לקשט אותו קצת. "ככה אתה מגלה במה אתה טוב", אומר פולמן. "יכול להיות, למשל, שאתה יודע להיות מצחיק, ואז הקהל שלך יאהב אותך ויתחנן שתמשיך”.
אבל כל זה, לדעת פולמן, לא צריך לבוא על חשבון הסיפור שלפני השינה, שקוראים מתוך ספר. "אין כמו ספר", הוא אומר. “חשוב הזמן המשותף, עם הילד ועם הספר; צריך לתת לספר לספוג את תשומת הלב של הילד, לתת לו לקמט אותו קצת בשוליים. הדפים יכולים להיות קצת מרוטים, מותר גם לקשקש עליהם". וכשאתם קוראים סיפור לילד, "אל תדלגו על התמונות. ראיתי הורים שפשוט טסים קדימה, קוראים רק את המלים, מציצים שוב ושוב בשעון. צריך לדבר גם על התמונות – לשאול שאלות".
אבל למה בעצם הספר, והסיפור, חשובים כל כך? פולמן רהוט ומלא להט כפי שהיה אפשר לקוות בנושא הזה. "אני משוכנע", הוא אומר, "שהאגדות – וגם שירי ילדים – הם היסודות של כל כישורי השפה העתידיים. אם ההורה נהנה מהחוויה יחד אתך, מושיב אותך בחיקו וקורא לך ומספר לך סיפורים ושר אתך שירים ומשוחח אתך על הסיפור, אתה תגדל בתחושה ששפה זה דבר מהנה. זה הדבר הכי חשוב. תחושה שהשפה שייכת לנו, ושהשפה היא מקומנו, ושכיף להיות שם, ואפשר לקחת אתה סיכונים, ולהגיד בה דברים טיפשיים, וזה לא חשוב, וזה מצחיק. אם היחס שלך לשפה הוא שזה משהו שצריך לעשות אותו נכון, שאסור לטעות בו, ששופטים אותך עליו, זו עמדה גרועה".

מאנגלית: אורלי מזור-יובל  מקור


הבנתם זאת הורים יקרים, תרגילו את ילדיכם לשעת סיפור מדי יום. תתחילו עם רפרטואר של סיפור אחד עד שילדכם יכירו ויתחיל לספר לכם את ההמשך בעצמו. תקליטו את הספור בסמרטפון או במחשב ותשמיעו לו אך עצם הישיבה עם הילד והעברת הסיפורים באופן ישיר הם החשובים.

מאוסף האגדות הידוע של האחים גרים אני אוהב במיוחד את החלילן מהמלין, אותו תוכלו לספר לילדיכם כבר בגיל שנה.
החלילן מהמלין 
בעיר המלין פרצה מגפה של עכברושים. כאשר תושבי המלין נוכחו לדעת שכל מלחמתם במכרסמים הקטנים הייתה ללא הועיל וחסרת תוצאות, והייאוש וחוסר התקווה תפסו את מקום מאבקם, הגיע לעיר חלילן מסתורי ובפיו הצעה שאי אפשר לסרב לה: הוא הודיע שיגרש את כל העכברושים מהעיר בעד תשלום. 
התושבים, שאפילו בכוחם המשותף לא עלה בידיהם לגרש ולו משפחת עכברושים אחת, לעגו לו פה אחד, והתנהגו אליו כשוטה. כאשר שב בכל זאת על הבטחתו, נתרצתה לבסוף מועצת העיר לאשר את ההסכם עם האורח הסהרורי בטיעון שאם יצליח מה טוב, ואם נכשל, אז דבר לא נשתנה וגורל עירם אבוד. 

יום אחרי כן נטל החלילן את חלילו והחל מנגן נעימה ברחובות העיר, והנה להפתעת התושבים החלו צצים, מכל בית ופינת רחוב, עכברושים לרוב ונמשכים באורח קסם אחר צלילי החליל. כשנאספו גדודים-גדודים של עכברושים, יצא החלילן את העיר ופנה אל הנהר. בהגיעו אליו, נכנס אל תוך המים בעודו מחלל וכל העכברושים שנמשכו אחריו טבעו כולם בנהר. כך ניצלה המלין ממכת העכברושים ומועצת העיר הכריזה מיד על יום חג ונשף רב משתתפים.
בהגיע החלילן לבקש את שכרו, נדחה ברוגז על ידי התושבים, שאף דרשו לגרשו משם לאלתר. משנוכח זה שאת שכרו לא יקבל, וכי תושבי המלין הם לא רק נוכלים אלא גם כפויי טובה כלפי מעשיו, נטל החלילן את חלילו והחל מנגן נעימת קסם אחרת. מכל הרחובות והבתים יצאו ילדים וילדות, וכמוכי כישוף נהו אחריו ללא כל יכולת התנגדות. משנאספו הילדים כולם, יצא החלילן את העיר ומשם המשיך אל תוך הר גדול, ומעת שנכנסו ילדי העיר אל ההר, לא נראה שוב אף אחד מהם. כך איבדה המלין את כל ילדיה משום מעשיהם הרעים של תושביה.

אספתי כאן מהיוטיוב כמה קטעים שאותם ניתן להציג לילדים ולנמנם מול המסך עד שהפעוט יתחיל להשתעמם ויעיר אתכם ממנוחתכם. כשילדי היו קטנים נהגנו לתת להם ספרי ילדים והתגאנו בגאונים הקטנים, שהצליחו ל"הקריא" בע"פ במדויק את הטקסט הרשום בכל עמוד.


מומלץ לשמור במועדפים את הקישור הבא סבא יוחנן מספר, שם תמצאו עשרות אגדות עם שנאספו ע"י איש יקר, יוחנן דביר.

הקטעים הבאים חלקם ארוכים מדי, אשמח לשמוע את דעתכם כמה סבלנות יש לילדים לצפות או לשמוע סיפורים ושירים.















18. עליסה בארץ הפלאות 

19. הרוח בערבי הנחל - עפ"י ספרו של קנת גרהם.

20. סיפורי ערש

יום חמישי, 10 במרץ 2011

מה אתה עשית בשביל מדינה?

    קראתי השבוע בדיחה אנטישמית, צרפתי נכנס לתא הוידוי ומתוודה "אבי, עקצתי יהודי" הכומר השיב "בני זה לא עוקץ זה נס" חהחהחהחה. אלא מה כאן אנו בישראל כולנו יהודים (כולל בני דודנו) ואין כאן ניסים כולם מרמים ועוקצים אותנו תעמדו על המשמר.
    אז לטובת הדור הצעיר שנולד לאחר שפלאטו שרון פרש מהכנסת התשיעית ב1981 אני מציע לכם לצפות בקטעים בכיכובו להנאתכם. פעם בזמנו כאשר עוד היה ח"כ נכחתי בהרצאה בה דיבר על הצורך ליבא מצרפת לישראל את שיטת החינוך הצרפתית. התלמידים שוהים בביה"ס עד השעה 17:30 לומדים, מקבלים ארוחת צהריים חמה, לומדים, מכינים שעורים בלווי המורים ובתום יום הלימודים המתיש חוזרים לביתם בלא מטלות נוספות.

   מיד יאמרו נערי האוצר אין כסף, רבותי תקחו כסף מהבטחון, מערכת הביטחון שלנו מלאת שומן וחייבת להתייעל ב 30%. אז תאמרו לנערי האוצר והפריצים שלנו, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש הממשלה, די נמאס לנו מהספינים שמפחידים אותנו כבר 62 שנה עם טילים ומתקני גרעין סורים, אירנים וכו'. הספינים הללו מטרתם אחת ויחידה להגדיל את תקציב משרד הביטחון שתופח ותופח,אך אינו מספק לנו את הסחורה!!! שלא יעבדו עליכם. אנו חייבים להעביר משאבים מהביטחון לרווחת הציבור, בריאות, חינוך וביטחון פנים.
      לוי אשכול שר האוצר שלנו שלימים הפך ראש ממשלה, אמר פעם על הרמטכ"ל השישי צבי (צ'רה) צור "הוא בחור טוב" הוא לא מבקש כסף!!, להזכירכם הרמטכ"ל צור הוא זה שבנה את חיל האויר המפואר עם מטוסי המיראז' 3 שהתמודדו מול המיגים. טנקי פטון וסנטוריון שהפכו את כוחות השריון של צה"ל לכוח מודרני שבזכותו צה"ל הביס את אויבינו במלחמת "ששת הימים". מאז מלחמת לבנון הראשונה, תקציבי הביטחון צורכים משאבים יקרים עבור אשליות. ובכל פעם שנבחר רמטכ"ל חדש הוא נלחם על הגדלת התקציב, אז תחפשו רמטכ"ל דוגמת צבי צור. שלא יעבדו עליכם.

    יום לימודים ארוך יוסיף משרות למשק הישראלי, יעודד אמהות עובדות, אך בעיקר יגדיל את הפריון של המשק בזכות תרומת החינוך. גם השכר בהוראה חייב לעלות ע"מ למשוך כוחות מעולים לשטח ההוראה.  
רנו פסקאל מראיין את פלטו שרון





יוסי וידר מעלה לפלאטו שרון את הז'ננה בשידור חי!!!


קורא יקר נהנית, שתף את חבריך ע"מ להפיץ את המסר לכלל עם ישראל
(שלח לפייסבוק/טוויטר/או בדוא"ל)

יום רביעי, 16 בפברואר 2011

פעם הסינים למדו מהיהודים

- הנמרה הסינית והאמא הישראלית - ראשי 

    הבאתי לכם תמצית מהכתבה של גיא רולניק (לחצו על הקישור דלעיל) אנא העבירו לידיעת חבריכם וילדיכם.
הפוסט שלי מטרתו להעיר את כל הישנים בעמידה. הטפיחה הישראלית בלווי המשפט האלמותי "יהיה בסדר" זמנו תם.
מומלץ לצפות גם בראיון עם הפרופסורית הסינית שכתבה את הספר
 Battle Hymn of the Tiger Mother
     הסינים מכינים את ילדיהם לעתיד; אנחנו לא. בעוד הורים מערביים מנסים לכבד את האינדיווידואליות של ילדיהם, לעודד אותם לפתח את התחביבים שלהם ועסוקים בחיזוק הילדים ובמתן פידבקים חיוביים - הסינים מאמינים שהדרך הטובה ביותר להגן על ילדיהם היא להכין אותם לעתיד: להראות להם מה הם מסוגלים לעשות ולצייד אותם ביכולות, בהרגלי עבודה ובביטחון עצמי 
שמעתם על אמי צ'ואה? אמי צ'ואה, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת ייל, ממוצא סיני, נשואה לג'ד רובנפלד, גם הוא פרופסור למשפטים בייל, ואמא לשתי בנות - סופיה ולואיזה.


הנה הסיבה: אמי צ'ואה מפרסמת בימים אלה ספר תחת הכותרת Battle Hymn of the Tiger Mother, שבו היא מספרת על הדרך שבה בחרה לגדל את שתי בנותיה. לפני שלושה שבועות פירסם ה"וול סטריט ג'ורנל" כמה קטעים מתוך הספר, תחת כותרת חדה וברורה: "מדוע אמהות סיניות הן טובות יותר".
ה"וול סטריט ג'ורנל" הוא עיתון כלכלי שעוסק בעיקר בעניינים פיננסיים, אבל הקטעים מספרה החדש של צ'ואה נהפכו תוך ימים ספורים לכתבה הנקראת ביותר באתר שלו בינואר כולו, וזכו לתגובות ברבים מהעיתונים ומתוכניות הטלוויזיה המובילות בארה"ב.
מי שיקיש בגוגל את השם Amy Chua ימצא את הכתבה מ"וול סטריט ג'ורנל", ואת כתבות התגובה של פרופסורים, אנשי כלכלה וחינוך ב"ניו יורק טיימס" ובמאות בלוגים.
הנה תקציר - עשרת "החוקים" של אמי צ'ואה בגידול הבנות שלה:
1. על הילדות נאסר לישון אצל חברות וחברים.
2. על הילדות נאסר להיפגש למשחקים עם חברים אחר הצהריים.
3. על הילדות נאסר להשתתף בהצגות בית ספר.
4. על הילדות נאסר להתלונן על כך שנאסר עליהן להשתתף בהצגות של בית ספר.
5. על הילדות נאסר לצפות בטלוויזיה ולשחק במשחקי מחשב.
6. על הילדות נאסר לבחור את החוגים ואת הפעילויות מעבר לשעות בית הספר.
7. על הילדות לקבל לפחות ציון A בכל בחינה.
8. הילדות חייבות להיות הטובות ביותר בכיתה בכל מקצוע, למעט חינוך גופני ודרמה.
9. על הילדות נאסר לנגן בכל כלי נגינה שאינו פסנתר או כינור.
10. הילדות חייבות לנגן בפסנתר או בכינור.
עשרת הכללים האלה מאוד פרובוקטיביים כמובן - אבל מאחוריהם עומדת תיזה סדורה של המחברת, שבמרכזה הטענה שבעוד הורים מערביים מנסים לכבד את האינדיווידואליות של ילדיהם, לעודד אותם לפתח את התחביבים שלהם ועסוקים בחיזוק הילדים ובמתן פידבקים חיוביים - הסינים מאמינים שהדרך הטובה ביותר להגן על ילדיהם היא להכין אותם לעתיד: להראות להם מה הם מסוגלים לעשות ולצייד אותם ביכולות, בהרגלי עבודה ובביטחון עצמי שאיש לא יוכל לקחת מהם.
המאמר של פרופ' צ'ואה נהפך תוך שבועות ספורים לאחד הנושאים החמים והמדוברים ביותר בארה"ב, בעיקר בשכבות המשכילות והאמידות. הוא זכה למתקפות מכל כיוון אפשרי - אנשי אקדמיה, פסיכולוגים, הורים ואנשי חינוך - ונבחן משורה של זוויות: חינוכיות, כלכליות, פסיכולוגיות, תרבותיות, לאומיות וגיאו-פוליטיות. באתר של ה"וול סטריט ג'ורנל" הצטברו נכון לתחילת השבוע כ-7,500 תגובות - רובן ארוכות ומפורטות וחלקן מקצועיות.

Tiger Mom Amy Chua talks to Joy Behar about her Book.
Uploaded by BeyondPixBroadcast. - News videos hot off the press.
לטעמנו, הסיפור המעניין במאמר של צ'ואה הוא לא השיטה החינוכית שלה, אלא הסיבה לעניין העצום בכתבה ובספר. שיטות החינוך שלה לא היו נהפכות לעניין כה מדובר וזוכות לתגובות כה רבות אלמלא היו נוגעות בשתיים מהנקודות שהכי מעסיקות כיום את המעמד הבינוני והגבוה בארה"ב: הראשונה היא עלייתה של סין - הכלכלה הסינית והתרבות הסינית, והשנייה היא הילדים האמריקאים - החינוך שלהם וההתמודדות עמם.
המאמר של אמי צ'ואה כבר זכה לסיסמה קצרה: Tiger Mother או - Tiger Mom אמא נמרה - משחק מלים על הכינוי "נמרים" לכלכלות הדוהרות של סין ודרום-מזרח אסיה. בעולם האקדמיה, החינוך והכלכלה האמריקאי הכל משיחים כיום ביתרונות ובחסרונות של האמא הנמרה ובעלייתה של המעצמה הסינית.
הביטוי "אמא נמרה" מזכיר לנו מיד את האמא היהודייה. צ'ואה, הנשואה ליהודי, אומרת שהילדות שלה יודעות סינית, אבל היא מגדלת אותן כיהודיות. האתוס, הסיפור והנרטיב שלנו הם שהיהודים הם עם סגולה, שישראל היא מדינת ההיי-טק, שהגניוס היהודי שם אותנו במקום מיוחד על המפה העולמית ושאין כמו האמא היהודייה.
והמציאות בישראל? גרועה יותר מזו של ארה"ב. ההישגים של תלמידי ארה"ב עולים על הישגי תלמידי ישראל בכל המבחנים הגלובליים ברוב הפרמטרים, ובראשם לימודי המדעים והמתמטיקה. בניגוד לטענה המקובלת, ההישגים הנמוכים בישראל לא נובעים מהאוכלוסיה החרדית - שכן היא כלל אינה נכללת במבחנים הבינלאומיים.
ארה"ב יכולה "להרשות לעצמה" תוצאות בינוניות יחסית ברמת התלמידים, משום שהיא האבן השואבת לכל המדענים, המשקיעים, אנשי העסקים, אנשי המדע, האמנים והגאונים מכל רחבי העולם, שמגיעים לשוק האמריקאי ולמערכות החינוך האמריקאיות כדי לממש את הפוטנציאל שלהם. בישראל התנועה היא כמובן הפוכה.

 נ.ב "אל תרכשו את הספר אם וכאשר יתורגם לעברית, חבל"ז", 
ספרים מסוג זה הם בסופו של דבר בזבוז כסף וזמן. מספיק לקרוא את התקציר כאן ולהתחיל לשנות את הענינים.
תעברו  לפוסט הבא לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם
שיושם באוסטרליה ואנגליה, כדאי שכל מנהל/ת בית ספר תיישם זאת וכן יכינו שלטים ברוח הדברים הללו.


   

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם

     כולנו מודאגים מחינוך הדורות הבאים, רמת החינוך תלך ותרד עד שנגיע עוד מעט לתחתית ואז מישהו יצליח למשוך את כולנו בשערות ראשינו ויאמר "משוגעים רדו מן הגג". איני מחנך וגם לא מורה, אך נפילת רמת החינוך תלויה בראש וראשונה במשמעת של ההורים והתלמידים. בטבע הגורים או הגוזלים שאינם נלחמים על המגיע להם אינם שורדים. נחישות ומשמעת הם הבסיס להתפתחות האנושות בכלל ועם ישראל בפרט. אנו העם היהודי נאלצנו ללמוד ע"מ לשרוד, כאן לאחר שלושים שנה תלמידינו היקרים החלו לזלזל בהשכלה. את התוצאות רואים אנו מהארצות המתפתחות: סינגפור, טאיוואן, קוריאה, אינדונזיה ועוד, הם עוברים את ישראל בכל בוחן ומשאירים אותנו באותה רמה כמו את כדורגלינו היקרים.
    הורים יקרים, תתחילו להכנס לראשם של ילדכם האהובים. תקדישו להם לפחות מחצית השעה ליום לתחקור יומי, בנחישות ללא ויתורים כלשהם. תשובות כגון היה כיף, אין שיעורים, עשיתי בביה"ס הן מריחה. אל תאפשרו להם לזלזל במורים, תדריכו אותם להנות מלימוד עצמי (ויקיפדיה החליפה את האנציקלופדיה).
קבלתי לדוא"ל מצגת שחשוב להעבירה לכל תלמידי ישראל ולהורים, לטובתם ולטובת כולנו.