מי ימשיך את השושלת אצלנו

פייר וג'סטין טרודו

ג'ורג' בוש האב והבן.

מקור

יאיר ואבנר נתניהו

מקור

גלעד ועומרי שרון

מי ילך בדרכי האבות?

סיור מודרך בחנויות נעליים.

   בוודאי כולכם שמתם לב לתופעת הטבע, שחנויות נעליים מצליחות למגנט ולשאוב לקרבן כל אישה. אין אישה שתעבור על פני חלון ראווה של חנות נעליים ולא תגיר ריר למראה קולקציית הנעליים והמגפיים. הן נכנסות לחנות מודדות כמה עשרות זוגות נעליים, כפכפים מעוטרים באבנים נוצצות ועם בוא הסתו מגפיים. מעטות הן הנשים שמסוגלות לרכוש נעל חדשה ולפנות להן מקום ע"י הוצאת זוג ישן והכנסתן לפח. וכך הולכות ומתערמות הנעליים אצלנו במגירות, מאוחסנות בארגז המצעים שמתחת למיטות גם של הילדים ובארגזי פלסטיק ענקיים תוצרת איקאה. כשכל מקומות המסתור נמלאו אזי המדונות משתלטות על שנים שלושה מדפים בחדר הארונות ועם הזמן בארונות של ילדי הבית. יום אחד בגלל הנעליים אנו מחליטים לשפר את הדיור ובחדר העבודה ובממ"ד מעמידים כונניות עם מגירות לאחסון הנעליים. לאישה ישראלית ממוצעת יש להערכתי בבית כ 50-80 זוגות נעליים ומגפיים. 

אספתי כאן כמה אנקדוטות אמיתיות וכן כמה צ'יזבאטים על נעליים שחלקכם מכיר אך רובכם שכחתם.

כמה עלו הנעליים?
  ישנם שני סוגי נשים, האחת קונה נעליים בזול ומספרת לחברות שקנתה ביוקר. הסוג השני משלמת ביוקר אך תמיד מתפארת שקנתה במחיר מציאה (אוקאזיון). לבעלים שמעזים לשאול, תמיד מספרים שקניתי בזול כי היה מבצע שלוש זוגות במאה ועשרים שקל ממש חינם.

נעלי דוקטור מרטין.

   לפני כעשרים שנה שיא הקוליות היו נעלי ד"ר מרטין (גבוהות). כל בני הנוער ישבו להוריהם על הווריד ואילצו אותם לקנות להם זוג של ד"ר מרטין. מחירן של נעליים כאלו בישראל היה כאלף ש"ח יקר להחריד. לבתי שגם היא היתה מוכרחה לנעול ד"ר מרטין הבטחתי לרכוש אותן בנסיעה הקרובה לחו"ל. הגעתי ללונדון, שאלתי את פקיד הקבלה והוא הפנה אותי לחנות הבית של ד"ר מרטין. בדרך לשם נכנסתי למספר חנויות ובאף חנות לא מצאתי את הנעליים הגבוהות (16 חורי שריכה , לאנגלים הספיקו 14 חורים) גם בבית מרטין, נאדה. מותש לאחר שעתיים של חיפוש הגעתי לחנות קטנה ושם מצאתי ת'נעליים 16 חורים.

 "מה המחיר?" שאלתי, 

"60 פאונד" השיב המוכר. 

"אבל בחנות ממול הוא מבקש 40 פאונד" ניסיתי להתמקח. 

"אז לך תקנה אצלו" ענה הבריטי החצוף. 

"כרגע, מידה זו אזלה מהמלאי אצלו" אמרתי.

"כשאצלי הסחורה נגמרת אני מוכר ב 30 פאונד" 

בצילום נעלי ד"ר מרטין 20 חורים כמה זמן אורך לכן לנעול ולשרוך נעליים אלו?  מקור

נעלי לכה שחורות.

   נסעתי פעם לחו"ל וכמובן שקבלתי רשימת קניות. נעלי התעמלות לילדים וזוג נעלי לכה שחורות לבתי בת הארבע. היו לי את מידות הנעליים אך אז בארה"ב הנעליים היו מסומנות רק במידות אמריקניות. נגשתי לזבנית הסברתי לה שאני מישראל ואני זקוק למידה מסוימת, היא בדקה בטבלת ההמרה ואמרה לי את המלצתה. בדקתי את הנעליים כשלפתע ראיתי ילדה שדמתה בגודלה לבתי, הראיתי לאם את הנעליים והיא אמרה שהן תהיינה גדולות מדי. החלפתי את המידה ושבתי הביתה, הנעליים כמובן היו קטנות מדי. 

שתי נעליים שמאליות.

  נון, חברו של בני קבל מאביו נעלי נייק ג'ורדן, הדגם החדיש הזה טרם הגיע לארץ. שבוע לאחר מכן נחתתי בניו-יורק נכנסתי לחנות מצויד הפעם בשבלונה של מידת הרגל של בני. אמרתי לזבן את מבוקשי והוא הראה לי את הנייק ג'ורדן וכמו כן הראה לי דגם חדיש יותר. פתחתי את הקופסאות בדקתי עם השבלונה הלוך ושוב ארזתי זוג נעליים בקופסה, הקופאי כנראה ריחף אף הוא כך שרק בבית גיליתי שארזתי שתי נעליים שמאליות. שלחתי לחנות חזרה את הנעליים, ציפיתי שהאמריקענרים ישיבו לי זוג ימין שמאל. 
נעליים הם ענו לי, הרי דפקתי להם שתי זוגות. 

נעלי ילדים. 

  בילדותי נעליים יוצרו בארץ או יובאו מאירופה ומחירן הרקיע שחקים. הורינו נהגו לחתוך את הקצה הקדמי בכדי לאפשר לכף הרגל שגדלה לבצבץ החוצה ולחסוך את ההוצאה של קניית זוג נעליים בחצי שנה הקרובה. 

כיום לכל פעוט בן שנתיים יש גם כן מחסן נעליים וסנדלים.

אך את שיא החסכנות לימד אותי שכני לבנין. שגרב גרביים על נעלי ילדיו בכדי לשמור עליהם שיאריכו ימים.

נעליים צבאיות.

  כל טירון קיבל ביום גיוסו לצה"ל שני זוגות נעליים גבוהות אשר נקראו נעלי גיבורים. מרביתנו אפסנו את הזוג השני בבית בשבת הראשונה. פ. היה חייל בודד מארה"ב אצלנו במחלקה. יום אחד גיליתי שיש לו מחסן נעליים צבאיות בקיבוץ בו התגורר. פ.  נהג ל"סחוב" נעליים רק מחיילי פלוגות אחרות לעולם לא "השלים חוסרים" אצלנו בפלוגה. שיטת הציד שלו היתה פשוטה, בשעות לילה מאוחרת כשחזרנו מיום אימונים מפרך, החיילים רצו להתקלח. פ. היה נכנס למגורים יחף עם מגבת נועל זוג נעליים וחוזר לישון. איני יודע מעולם לא שמענו תלונות על גניבת נעליים בגדוד. פ. היה מבית אמיד הוריו נהגו לשלוח לו חבילות עם תכולה שכמוה לא הכרנו בישראל וכן כסף מזומן שהיה תמיד מוסתר בקופסת הנס קפה האמריקאי. אך פ. היה נוהג גם לאסוף בקבוקי משקה ריקים. כולנו מחזרנו את הבקבוקים כיוון שבקבוק שתייה מחירו היה 15 גרוש וחמישה גרוש קבלת עבור הבקבוק המוחזר.

פ. היה מסתובב בזמן האימונים בנוסף לכל הציוד גם עם הקיטבג שהיה מתמלא בבקבוקים לאחר הפסקות השקם. ציד הבקבוקים היומי הכניס לו לעיתים שווה ערך לשכר החודשי שלנו כחיילים.

נעלי המגפר.

  בילדותנו נעלנו נעלי התעמלות רק בזמן שיעורי ההתעמלות. הנעליים היו תוצרת כחול לבן ומיוצרות ע"י מפעל המגפר שהיה אז מפעל הסתדרותי ועיקר יצורו היה מגפי גומי את הנעליים הינו חולצים בתום השיעור ונועלים ת'סנדלים או את נעלינו. כשילדי גדלו הם בקשו שאקנה להם נעלי אול-סטאר, שהיו אז להיט היסטרי בקרב ילדי ישראל. הילדים התהלכו אז כל היום רק בנעלי אול-סטאר. קניתי ולאכזבתי הנעליים האמריקאיות היו נחותות בטיבן לעומת נעלי ההתעמלות המגפר.

נעלי יגואר. 

כשמפעל המגפר עבר לייצור נעלי הליכה מסוגננות לגברים, מוצר הדגל שלו היו נעלי יגואר שסולייתן היתה עשויה קרפ והגפה היתה מעור רך. לו רק היו חוזרים לייצר נעליים אלו מחדש. יום חורפי אחד חזרתי מטיול רטוב כולי והתייבשתי מול תנור חימום חשמלי. למחרת הרגשתי שגרבי ספוגות מים, לא הבנתי בתחילה הכיצד הרי רק אתמול רגלי היו יבשות. כשחלצתי את נעלי ראיתי סדקים רחבים בסוליית הקרפ. מאז נזהר אני מלהתקרב לתנורים ספירלים.

נעלי פאלדיום.
בתקופת מלחמת יום הכיפורים 1973 הגיעו לארץ במסגרת הסיוע האמריקאי נעלי פאלדיום שחולקו לחיילים הקרביים ונוצר שוק שחור של חיילים שהיו חייבים גם הם לדפוק הופעה. מעלתן העיקרית של הנעליים שהם חסכו לחיילים את הצחצוח. לקראת סוף שנות השבעים אסרו על חיילי צה"ל לנעול את הנעליים מהסיבה שהן בלבלו את הגששים שעקבו אחר עקבות המחבלים שהצטיידו אף הם בנעליים הללו.

                                                             

פרסות ברזל.

  פעם כשסוליות הנעליים היו עשויות עור ומחירן של הנעליים היה יקר מאד. נהוג היה להביא את הנעליים החדשות לסנדלר השכונתי שדפק להן שתי פרסות ברזל אחת בעקב והשנייה בחרטום. פרסות הברזל נשחקו מההליכה ולאחר זמן הוחלפו בחדשות והכל בכדי לשמור על הסוליות וכמובן על הנעליים

  בנעורי עבדתי כשוליית רתכים והרתכים היו נהנים ללעוג לכל העובדים החדשים. הם היו עולים עם הקרבן לראש סולם הברזל מעסיקים אותו במשימה כלשהיא ואז מרתכים את סוליות הברזל שבנעליו לסולם. כמובן שזה היה תמיד קורה בהפסקת הצהריים כל הרתכים היו מסתלקים והקרבן היה נשאר על הסולם או שהתעשת וחלץ את נעליו והגיע יחף לחדר האוכל.

על סנדלים וגרביים.
מי גורב גרביים ונועל סנדלים? - רק עולים חדשים ויוצאי גרמניה. כילדים היינו לועגים לכל גורב גרביים בקיץ הישראלי, קראנו לברנשים אלו - פליטים. 

תבעט לו בתחת.
במסיבת הגאים הסתובב אדם בין חבריו והראה לכולם את נעליו החדשות שקנה בסן פרנציסקו. הנעליים היו עשויות מעור האבר של פיל הודי. כל הנוכחים נעמדו אצלו בתור בכדי לחטוף בעיטה בישבנם. 

נעליים פולניות.
חבריו של וולף היו נפגשים מדי יום ג' בפאב ודופקים ת'ראש, אך הוא מעולם לא הצטרף לחבורה, יען כי חשש מברוניה אשתו.
וולף התייעץ עם ביז'ו שהציע: "תעשה כמוני תגיד לאשתך, אני יוצא לפאב עם החברים, אחזור מאוחר שיכור ושיהיה לך ברור שאת מורידה לי את הנעליים ומפשיטה אותי."
וולף תפש ביטחון ניגש לברוניה ואמר, “אני יוצא כעת לפאב עם החברים, כשאחזור ברור לך מי מוריד לי את הנעליים, הא?!"
ברוניה השיבה: "הפתולוג"

תלה את הנעליים על הצוואר.
  למוכתר גיסו של דודי נאג'י התקלקל ה"שוואנץ" הוא הלך לאורולוג ובכה לו שה"שוואנץ" שלו כל הזמן מסתכל כלפי מטה על נעליו. באותם ימים גלולת הויאגרה היתה חלום ורוד. האורולוג הורה לו לתלות ת'נעליים על הצוואר.

מידת הנעליים וגודל הפין.
לפני כמה שנים, צמד אורולוגים באנגליה נטלו על עצמם את המשימה לבדוק אם יש קשר בין מידת הנעליים של גברים לגודל איבר המין שלהם. הם בדקו 104 גברים, ולא מצאו שום התאמה משמעותית בין מידת הנעליים לאורך איבר המין.

נעלי תנין. 

  בלונדינית נכנסת לחנות נעליים במיאמי ומבקשת: "תראה לי את הנעליים  שבחלון-הראווה". 
המוכר אומר לה: "את מתכוונת לנעלי התנין? מחירן 1,500 דולר".
"זה יקר נורא בשבילי", מוחה הבלונדה. "אין לך נעליים כאלו בזול?" .
המוכר מציע לה :"את יכולה לקבל אותם בחינם בביצה הקרובה, תצודי לך תנין"

  השריף המקומי סייר בין הביצות כשלפתע קלט את הבלונדינית עם רובה ביד הורגת תנין וגוררת אותו החוצה מהביצה. השריף רץ לעברה ורואה תריסר תנינים מתים. הוא עצר אותה ושאלה לפשר מעשיה. הציידת הבלונדינית עונה:"אני לא מאמינה, לאף אחד מהתנינים שלכם אין נעליים?". 

הנעליים של ברוך.

  ברוך קנה לעצמו זוג נעליים מיוחדות שיא האופנה. גאה מאוד בא הביתה אבל לא אשתו ולא אף אחד אחר שם לב.. התעצבן ברוך , התפשט לחלוטין ונשאר בנעלים בלבד. גם כעת אשתו לא שמה לב לנעלים החדשות. אמר לה את לא רואה שיש עלי דבר חדש? אומרת היא : לא, איפה? אמר לה: את רואה את החץ שנמצא מתחת לבטני בין רגלי? את רואה לאן הוא מצביע? הסתכלי שם!
אהה סופסוף קנית לעצמך נעליים חדשות, אמרה. אבל בפעם הבאה מוטב שתקנה לך כובע חדש.

המגפיים של ברוך - להקת כוורת.

אלון לומד אנגלית

אספתי כאן קובץ סרטונים מערוץ הילדים באנגלית. הסרטון הראשון הינו על אוטובוס וכידוע לכל אלון דלוק על אוטובוסים. הוא מכיר את כל נהגי האוטובוסים והם מכירים אותו. אלון מנופף להם ביד כשהם חולפים על פנינו בדרך לגן.
אוטובוס 1

אוטובוס 2 כאן אלון אוהב את הקטע של התינוק שבוכה וואה וואה וואה ואמו משתיקה אותו ששש ששש. אלון מחקה את האמא ששש ששש ששש עם האצבע המורה.

אוטובוס 3

אוטובוס 4

אוטובוס 5

אוטובוס 6 - אוטובוס קומותיים

אוטובוס 7

אוטובוס 8

לימוד צבעים

לימוד מספרים

לימוד האלף בית ABCD

מזון ונשנושים

THIS OLD MAN 

משחק לגו רכבת

תרופת סבתא לסובלים מעצירות

   אני חולק עמכם תרופת סבתא שתנגן קונצ'רטו למעיים הסרבניות שלכם/ן. 

לוקחים מצה מרטיבים אותה במים ממליחים ומפלפלים מכניסים למיקרוגל למשך 60 שניות פלוס מינוס 10 שניות בהתאם לטעם. תאכלו זאת במשך כל ימות השנה לאחר שלושה חודשים המעיים שוב יפעלו בצורה טבעית. הקץ לכל חליטות התה, הגלולות, השזיפים וכן הלאה.

נ.ב למי שחושש מגלי המיקרו, ניתן לחמם את המצה על הגז באמצעות מחבת רשת.

האם מיליון ילדים עניים מסוגלים להשפיע על תוצאות בחירות 2015

מפלגת העבודה מזמזמת את הפזמון "לעניי ישראל יש מיליון ילדים עניים ורעבים". אני מנסה לדמיין לעצמי את אותם 300 אלף בתים שבהם גרים מיליון ילדים, שהולכים לישון מדי לילה כשבטנם מקרקרת מרוב רעב. הם מגיעים לבית הספר מבלי שאכלו ארוחת בקר וגם אין להם סנדביץ לארוחת עשר. אך תמיד ימצאו הילדים הטובים שיציעו להם את הסנדביץ שלהם.

   נשאלת השאלה, מר יצחק הרצוג היה שר הרווחה בממשלות אולמרט ונתניהו בין השנים 2007- 2013 שש שנים. מה בעצם הוא עשה שם? האם הוא הרים את קולו הצפצפני בישיבות הממשלה ודרש כסף ממשרד הבטחון עבור מיליון הילדים הללו? מישהו באמת יודע לקבוע מיהו ילד עני? אולי להוריו אין הכנסה מדווחת כי הם עוסקים בלופט גאשפטען או מחזיקים סטיפות בכיסים ולא בבנקים.

  התקשורת מפמפמת על בסיס שוטף את האישיו "עוני" "מיליון ילדים רעבים" ועוד מנטרות שמנסות לפגוע בשתי מטרות בכדור אחד. להפיל את ממשלת נתניהו שנואת נפשה ולפרנס את עמותות הצדקה שניזונות מתקציבי הרווחה של הממשלה והרשויות המקומיות. לכו בעקבות הכסף ותגלו שבעמותות הללו 80% מהכסף הולך להוצאות הנהלה ו 20% או פחות עוברים לנצרכים שבחלקם בעצם אינם זכאים לסיוע.

   מיסטר משה איבגי שחקן וידוען מופיע על המרקע וצועק את צעקת המסכנים, נו באמת אכפת לו מהם? מדוע הוא לא צעק לפני שנתיים בבחירות הקודמות? אהה כעת מישהו משלם לו בכסף טוב הרי הוא טלנט והוא נשמע משכנע. אז מיסטר איבגי, מדוע אתה לא מגלה לנו מה יעשו הרצוג וטרכטנברג עבור העניים?

   כמה לדעתכם צריכים להוסיף לכל משפחה ענייה ונצרכת עבור כל ילד עני שהולך לישון רעב, כי הוריו מבזבזים את הכסף במקום על מזון על חיתולים לילדים הנוספים שהם מפילים עלינו. 

בכל מקרה הוספת כספי סעד (וואלפייר) רק תגדיל את מספר המסכנים בקצב של 1.8% לשנה בכדי שביבי וטרכטנברג וכמובן יהיר לפיד יוכלו לדבר על "צמיחה".

זוג ההורים שבתמונה אינם עובדים הם מהמרים שאנו נגדל להם את ילדיהם המשך

מלב"ע תראו את הילדים המסכנים שהוריהם אינם קונים להם בגדים והם הולכים בבגדים קרועים ובלויים. על המדינה לעצור את כל ההורים שילדיהם הולכים בבגדים קרועים ולקנוס אותם על הזנחת ילדיהם.

הפטנטים של חמותי 3 - אחסון ירקות פירות

השיטה המומלצת למנוע פחת בירקות ובפירות היא לשמור אותם אצל הירקן, שם כל הזמן הסחורה טרייה. אך אם אינכם יכולים או רוצים לערוך קניות כל יומיים. אזי הנה כמה עצות סבתא לאחסון נכון.

ירקות

בצל יבש - באויר פתוח, לא בשקית ניילון. חשוב לא לאחסן יחד עם תפוחי האדמה.

בצל ירוק - בשקית ניילון סגורה במקרר.

ברוקולי - בשקית ניילון סגורה במקרר.

גזר - בשקית ניילון מחוררת במקרר.  

דלורית - באויר הפתוח בסלסלת רשת.

חסה - בקופסת פלסיק אטומה במקרר.

חציל - באויר הפתוח בסלסלת רשת.

כרוב - בשקית ניילון אטומה במקרר.

כרובית - בשקית ניילון אטומה במקרר.

מלפפון - עוטפים כל מלפפון בדף עיתון, ומאחסנים במקרר.

סלק - באויר הפתוח בסלסלת רשת.

עגבניה - במקרר על משטח ספוג או שטיח רשת.

פלפל - במקרר.

קולורבי - באויר הפתוח בסלסלת רשת.

תפו"א - באויר הפתוח, בסלסלת רשת רצוי במקום חשוך.

פירות

אגס - במקרר.

אפרסמון - במקרר.

אפרסק - במקרר, על נייר מגבת, לבודד מתפוחי העץ.

בננה - באויר הפתוח.

לימון - באויר הפתוח. 

משמש - במקרר.

קלמנטינות - במקרר.

שזיף - במקרר.

תות - במקרר לסדר בקופסה בשכבה אחת.

תפוזים - באויר הפתוח.

תפוחי עץ - במקרר. 

 

לגעת ברוח עם ישראל יצחקי

בערוץ 1 ישנה תוכנית ראיונות עם ידוענים בעיקר מתחום הבימה. הערב ראיתי את לגעת ברוח עם ישראל יצחקי שהיה אייל גולן של שנות החמישים. הממסד שם לו רגליים בתואנה שהוא משחית את הנוער בשירים שהיו מעבר לשירי האדמה ואהבת המולדת. כנראה שירו השוק השחור גרם לקול ישראל להפסיק להשמיע את שיריו. יואב גינאי מארח בתכניתו "לגעת ברוח" את הזמר ישראל יצחקי, התוכנית הינה שמאלצית אך מומלצת למחפשי הנוסטלגיה.
לגעת ברוח עם ישראל יצחקי  (27 דק')

 

אחד משיריו הידועים היה אבא'לה בוא ללונהפארק שהיה ממוקם באותם ימים ביפו.

אבא'לה בוא ללונה פארק. https://www.youtube.com /watch?v=pBxDcxFHLHo

ביצוע עם יפה ירקוני                https://www.youtube.com/watch?v=7fd1nl9b81s

לחתונה הלכתי, זהו אחד השירים שהרגיז את המבקרים שטענו על רמתם הנמוכה של שיריו, אך המאזינים אהבו ופרגנו לזמר. מזכיר לכם את יוסי גיספן שכתב שירים למוסיקה המזרחית והמבקרים קטלו את השירים.

לחתונה הלכתי מקור

מילים: ישראל יצחקי
לחן: עממי

לחתונה הלכתי,
על זאת מאד שמחתי,
הכל נראה לי כה יפה מושלם.
איתי היה גם מקסי
נסענו לשם בטקסי,
ולחופה הגענו עוד בזמן.

הרב מיד הגיע,
בכל הדרו הופיע,
השמיעו צליל עליז כינור ותוף.
והחתן בינתיים
לוטש סביב עיניים,
הנה מובלת כלתו סוף סוף.

פינקלשטיין, רובינשטיין,
המרשטיין ופוליאקוב
זילברשטיין, גולדשטיין,
כולם יריעו: מזל טוב!
ואז נשתה לחיים
תמזוג האמא יין,
כי בשמחה הזו גדול חלקי.
את הכלה חיבקתי,
בחום אותה נישקתי:
כי החתן הוא אנוכי עצמי!


השוק השחור - מקור
ביצוע ישראל יצחקי
מילים ולחן: אבשלום כהן
קיים ביצוע נוסף לשיר זה


 בואו בואו, בואו, בואו הנה,
כאן איש אינו יודע מהו צבע
בלי נקודות, וגם בלי תור.
כאן הוא השוק השחור.

- כמה זה עולה אדון, ענה לי
- הי, שמעי, עזבי את הסוכר!
- ולא ידעת בכמה זה עולה לי
לא היית נשארת פה דקה!
- אין אני עומדת על המקח
אינך זוכר? הייתי פה אתמול...
- ואנוכי למדתי פה לקח
שכמה שתדרוש, זה עוד בזול.

נו, אם ככה
בואו, בואו, בואו הנה...

- אדוני, ראית תרנגולת
היא הציצה פה מתוך הלול!
- מה רוצה את, מה את מבלבלת,
כאן עבר הרגע רק חתול!
- קח את כל כספי, את ארנקי קח,
שימה משהו בתוך סלי.
אם מהבשר תתן לי נתח -
תקבל חמאה מבעלי.

נו, אם ככה
בואו, בואו, בואו הנה...

- שקט, צרכנִים, שמעתי רעש,
מִתקרבת הנה משטרה!
אוי לכם אם רק תוציאו לחש
לא תהיה לכם יותר סחורה!
- אל תדאג, הכל יהיה בסדר
גורל כולנו הוא כגורלך,
ואם המשטרה תבוא לחדר
אנחנו נתחבא במחסנך!

נו, אם ככה
בואו, בואו, בואו הנה...

אך המשטרה כהרף עין
התפרצה ונכנסה לכאן.
וכל אלה שנותרו עדיין,
נאסרו כולם עם המחסן...
- אוי, נתפסתי! מה אעשה, הצילו!
ודאי אותי יקחו למאסר!
המשטרה את סחורתי אפילו
לקח ולא הותירה שום דבר.

נו, אם ככה:
אל נא, אל נא, אל תבואו הנה!
אין לי שוק שחור, ואין לי צנע...
אין לי סחורה ואין לי תור,
אין לי כבר שוק שחור! 

השוק השחור

אך השיר שהפך ללהיט היה סימונה מדימונה שהשמיעו אותו כחודש לאחר מבצע סיני 29/10/56

כנראה שעם הופעת השיר הממסד פרגן לישראל יצחקי וכמה משיריו הושמעו שוב.

מענין לענין באותו ענין את המדינה כבש סיפורה המרגש של תינוקת בדואית שנקראה סינייה והשיר הושר ע"י שמעון ישראלי.

סינייה