השבת אפילו לא פתחתי את עיתון ידיעות, העדפתי לקרוא בעיתון ישראל היום.
בד"כ אני מדפדף בכותרות, אך אני תמיד קורא את מאמריו של ביילין וכן את טורו
השבועי של גונן גינת "צבא הגשמת החלומות" שכרגיל מתבל את הגיגיו עם בדיחות יהודיות. מכיוון שנהנתי מבדיחת השבוע אני חולק עמכם את הצ'יזבאט:
למעשייה יהודית ישנה המופיעה בספר רב הערך "מעשים שהיו בעירנו":
בוקר אחד הופתע רב בית הכנסת לראות במקום מתפלל חדש. האיש היה לבוש בחליפה מהודרת ובנעליים משובחות.
הרב:"מה מביא אותך לבית הכנסת?"
האיש: "החלטתי שהגיע הזמן להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ובהזדמנות זו לתת תרומה לבית הכנסת".
הרב: "איך הגעת לעושרך?"
האיש: "בשבוע שעבר הנחתי תפילין בפעם הראשונה בחיי וביקשתי מה' הצלחה בעסקיי. עוד באותו היום הגיעה אלי עסקה שהביאה לי רווח של כמה מיליונים".
הרב: "לא להאמין, התפללת פעם אחת והרווחת מיליונים. ואילו אני מתפלל בכל יום כמה פעמים שנים רבות, ובכל זאת אני חי בעוני וה' לא עוזר לי".
האיש: "ואתה לא מבין למה? זה בגלל שאתה נודניק".
את המושג "לאק אוף באגינערס" (מזל של מתחילים) למדתי לראשונה מדודי נאג'י. אני הימרתי על משחקי הכדורגל באמצעות הטוטו כמדומני עם תחילתם (היינו חבורת ילדים בבי"ס יסודי). אלא שבאותם ימים היה צריך לנחש כולה תוצאות של 12 משחקים. נו טוב מזלנו לא שחק לנו אולי מפני שתמיד מישהו מכר את המשחק או המשחקים שהיו בטוחים.
עברו
שנים ויום אחד נודע לי כי קיימת בתחנות הטוטו, תוכנת צמצום שמאפשרת לחסוך
את עלות ההימורים תמורת הקטנת סיכויי הזכייה. כלומר במידה ופגעתם ב 15
משחקים אזי ישנו סיכוי של 1:8 שאחד הטורים ישיג לכם את הפרס הראשון אחרת
זכיתם בוודאות בפרס השני (14 תוצאות). עשיתי פול הימור עם עוד שלושה
משתתפים ובמוצ"ש אנו מגלים שדפקנו 15 מלא. וואו התחלנו להתפלל לאלוהים
שנהיה יחידים. אמממה אלוהים החליט לחלק אותה שבת את הפרס עם עוד כ 300
צדיקים. כמובן שבמקום לזכור את הכלל לברוח עם הכסף, המרנו פעם, פעמיים
נוספים. בחינת "איזי קאם - איזי גו" ומאז למדתי את הלקח והפסקתי להמר
בטוטו.
תוך כדי כתיבה נזכרתי במקרה אחר שבו ניצלתי בגלל שקמתי בזמן משולחן ההימורים. בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים הגיעו למחנה מאות חיילי מילואים וחלקם העבירו את שעות הבטלה במשחקי שש-בש וקלפים. עד אז לא הכרתי את משחק הפוקר, אך מכיוון שכלליו פשוטים התחלתי לצפות כקיביצער ולאחר מספר ימים התחלתי לשחק. לאחר שהרווחתי שלוש משכורות חודשיות אמרתי די והסתלקתי מהמשחק. דקה או שתיים לאחר שיצאתי מהאוהל נכנס לשם גורודיש שלווה ע"י המג"ד והרס"ר והכניס את כל הנוכחים באוהל ל 30 יום לסטאלג 6.
למעשייה יהודית ישנה המופיעה בספר רב הערך "מעשים שהיו בעירנו":
בוקר אחד הופתע רב בית הכנסת לראות במקום מתפלל חדש. האיש היה לבוש בחליפה מהודרת ובנעליים משובחות.
הרב:"מה מביא אותך לבית הכנסת?"
האיש: "החלטתי שהגיע הזמן להודות לאל על העושר הרב שנתן לי, ובהזדמנות זו לתת תרומה לבית הכנסת".
הרב: "איך הגעת לעושרך?"
האיש: "בשבוע שעבר הנחתי תפילין בפעם הראשונה בחיי וביקשתי מה' הצלחה בעסקיי. עוד באותו היום הגיעה אלי עסקה שהביאה לי רווח של כמה מיליונים".
הרב: "לא להאמין, התפללת פעם אחת והרווחת מיליונים. ואילו אני מתפלל בכל יום כמה פעמים שנים רבות, ובכל זאת אני חי בעוני וה' לא עוזר לי".
האיש: "ואתה לא מבין למה? זה בגלל שאתה נודניק".
את המושג "לאק אוף באגינערס" (מזל של מתחילים) למדתי לראשונה מדודי נאג'י. אני הימרתי על משחקי הכדורגל באמצעות הטוטו כמדומני עם תחילתם (היינו חבורת ילדים בבי"ס יסודי). אלא שבאותם ימים היה צריך לנחש כולה תוצאות של 12 משחקים. נו טוב מזלנו לא שחק לנו אולי מפני שתמיד מישהו מכר את המשחק או המשחקים שהיו בטוחים.
תוך כדי כתיבה נזכרתי במקרה אחר שבו ניצלתי בגלל שקמתי בזמן משולחן ההימורים. בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים הגיעו למחנה מאות חיילי מילואים וחלקם העבירו את שעות הבטלה במשחקי שש-בש וקלפים. עד אז לא הכרתי את משחק הפוקר, אך מכיוון שכלליו פשוטים התחלתי לצפות כקיביצער ולאחר מספר ימים התחלתי לשחק. לאחר שהרווחתי שלוש משכורות חודשיות אמרתי די והסתלקתי מהמשחק. דקה או שתיים לאחר שיצאתי מהאוהל נכנס לשם גורודיש שלווה ע"י המג"ד והרס"ר והכניס את כל הנוכחים באוהל ל 30 יום לסטאלג 6.
