מבחן בלוגיקה

"סדק סדק תרדוף" היתה האמרה האהובה על סעדיה עליו השלום, מוכר הפלאפל. נזכרתי ככה סתם בסעדיה כי אצלו בדוכן שמעתי סיפורים ואנקדוטות שרובן עסקו ואיך לא בעלילות סקס. הפעם הבאתי את סיפורו של הרוקח מוטקה ציפקין.

בבוקר, מאוד מוקדם, בדרכו לעבודה, רואה מוטקה ברחוב, קרוב לביתו ברנש מגונדר המדיף ניחוחות מור ולבונה.

הנוכחות שלו גורמת למוטקה להרהר...

ברנש זה המהלך נפוח כטווס, לא הולך מן הסתם כל כך מוקדם לעבודה,

אהה... משמע שהוא חוזר???? או אולי הולך אל????

ולאן ילך ברנש שכזה בשעה כל כך מוקדמת, כל כך מסודר ומטופח???

רק לאישה!!!

ואדם מטורזן זה הולך רק לאישה מטופחת.

אבל... בשכונה שלנו יש רק שלוש נשים מטופחות...

נטשה?  אבל היא נסעה לטיול עם רומק האוליגרך!

מלי?  אבל אני חוזר ממנה!

ו... אישתי ???

אבל לאישתי יש רק שלושה מאהבים...

הבוס שלה... (בכדי שהיא תתקדם בעבודה).

הבוס שלי... (בכדי שאני אתקדם בעבודה).

ואיזה אחד בשם ציון רצון !!!

 "בוקר טוב, מר רצון" אומר מוטקה.

"בוקר טוב, אבל מהיכן אתה מכיר אותי?" שואל ציון.

"היגיון פשוט" ענה מוטקה.

אגדה אורבנית קווקזית

   את הסיפור הזה סיפר לי בן דודי מוישל'ה שחי ועבד במוסקבה. מוישל'ה שכר דירה, בבנין בן שבע קומות שמרבית דייריו היו יהודים וישראלים. בפנטהאוז המפואר שהשתרע על פני כל הקומה השביעית התגוררה משפחה קווקזית. מדי ערב נהגו בני המשפחה לאכול ארוחת ערב משפחתית משותפת. בסיום הארוחה כל בני המשפחה עזרו לנטאשה האם לרחוץ את הכלים. בערב המסוים שבו התרחש סיפורנו, נטאשה אומרת לבתה תמרה בסיום הארוחה, יאללה לכיור תעשי כלים. תמרה מוחה ואומרת, אני הייתי אתמול היום תורה של זינה. זינה אומרת לא, היום תורו של אבא כי בשבוע שעבר התחלפנו בתורות. וכך הם מתווכחים וצועקים לא תורי היום, אלא תורך. קם האבא דפק בכף ידו על השולחן ואמר כפי שתמיד אנו הקווקזים פותרים ויכוחים נשחק בדום שתיקה. מי שיפתח את פיו ראשון יצטרך לשטוף ת'כלים. יושבת המשפחה סביב לשולחן האוכל ושותקת. האבא וזינה מתופפים ברגל ימין בעצבנות ואילו נטאשה ותמרה בוחנות את ציפורניהן הארוכות. 

  יאנק הפולני נכנס לדירתו שבקומה הראשונה רעב וחרמן אך זושה היתה מבוסמת עם חצי בקבוק וודקה תוצרת בית. יאנק רצה לחנוק אותה אך כשהקיף את צווארה באצבעותיו חרמנותו התגברה על כעסו והוא ניסה לבצע אנאלי. זושה הדפה אותו באומרה לא ילך בלי חמאה. יאנק ניגש למקרר להביא חמאה, אך אוי לא, המקרר חצי ריק, אין חמאה וגם לא מרגרינה. השעה כבר מאוחרת כל החנויות באיזור כבר סגורות. הלך יאנק לשכנים לבקש קצת חמאה. בקומה השניה לא פתחו לו בשלישית אין, ברביעית אין וכך הגיע יאנק לפנטהאוז הקווקזי. דפק יאנק בדלת אפח'ד לא עונה. יאנק לחץ על הידית והדלת נפתחת והוא רואה את משפחת השתקנים שיושבים מסביב לשולחן האוכל. "בבקשה תנו לי חמאה" ביקש יאנק, אבל אפח'ד לא עונה. ראה יאנק את נטאשה האם ונדלק עליה. הוא משך את המפה בחוזקה והעיף את הכלים מהשולחן ואף אחד מהנוכחים אינו פוצה פה. יאנק השכיב את האם נטאשה על השולחן ועשה בה מעשה דרך גבר בעלמה. השקט היה מפחיד, לכשנרגעה נשימתו של יאנק, פנה יאנק לתמרה הבת הבכורה "בבקשה, יש פה חמאה" גם תמרה לא עונה ויאנק גם אותה השכיב על השולחן ותפר אותה אפילו פעמיים. נרגע יאנק הביט סביבו האב מסתכל עליו באדישות שכזו. כעת ניגש יאנק בחן את זינה ראה כי טוב ואף אותה השכיב על השולחן הכבד והמסיבי וגם לזינה הוא סייד את הפרוזדור. יאנק ההמום מהשקט שבדירה, למעט קול הזכוכיות שנשברו תחת רגליו. הוא כבר השביע את רעבונו המיני, אך נזכר בזושה והורמוני הטסטוסטרון החלו להתרוצץ מחדש ולהכות בחלציו כשהם מזכירים לו לשם מה נכנס לכאן. יאנק ניגש לאבא ושואל "מה קורה כאן? אין לכם חמאה?" קם הקווקזי וניגש לכיור והחל לרחוץ כלים.

אפילוג - למחרת מצאו את גופתו של יאנק כשהוא שחוט כמו כבש קווקזי.

מי יסגור את הדלת בביצוע העופרים 

מי יסגור את הדלת
העופרים
מילים: דן אלמגור
לחן: מאיר נוי

ישב לו זוג צעיר נחמד
בדירתו עם ערב.
והאישה בישלה בסיר
מעדני תפארת.
בחוץ הרוח מרעישה,
בוכה ומיללת.

אמר הבעל לאישה:
"סגרי נא את הדלת!"
- "תסגור אתה, כי לא אוכל
לנטוש את הכיריים!"
- "סגרי, אמרתי!"
- "סגור אתה!

לי יש רק שתי ידים!"
- "סגרי הדלת!"
- "סגור אתה!"
- "לי יש עצה גואלת:
מי שראשון את פיו יפתח -
יסגור פה את הדלת!"

וכך ירדה החשיכה
והם, שניהם ערים עוד.
הדלת נשארה פתוחה -
כי הפיות סגורים עוד.
וכך, בעוד שניהם שותקים
ואין מילה נופלת,

ראו פתאום ...שני גנבים
עומדים על סף הדלת.
ובעוד הזוג שותק דומם,
ללא גניחה אפילו,
הגנבים שלחו ידם
ובביזה התחילו:
סלקו כל בגד ומעיל,
כל כלי יקר בבית,
ואז - פנו אל התבשיל
ולא הותירו זית.

וכשיצאו ‟ מן המיטות
זינק הזוג בן רגע
יצאו ורצו ברחובות,
אך לא הוציאו הגה.
תפסו אותם שומרי העיר,

- לאן רצים שני אלה?
וכשסרבו הם להסביר,
הם נלקחו לכלא.

שניהם עלו אל לתליה
באמצע הכיכר.
פתאום אמר האיש: "סליחה
לוחץ לי בצוואר!"
"אה-הה! סוף סוף!" זנקה אשתו,
צוחקת וצוהלת -
"אתה פתחת פה ראשון -
אז רוץ לסגור הדלת!" 

הזקנה על הגשר

  זליג היה בעל בעמיו, יום אחד התהפך עליו הגלגל והוא ירד מנכסיו. בכדי לשרוד הוא החל לפזר צ'קים ללא כיסוי הוא נשפט ונכלא. אשתו וילדיו זנחו אותו והוא אבד את כל רכושו. כשיצא ממעשיהו הוא ניסה את מזלו אך כל ידידיו וכן בני משפחתו דחו אותו. זליג לא היה מוכן אפילו לחשוב להפוך לדייר רחוב, המוצא היחיד שעמד בפניו היה התאבדות. זליג טפס על הגשר בעזריאלי והתכוון לזנק אל הכביש ההומה שעובר מתחת לרגליו. בשנייה האחרונה עצרה אותו זקנה מגובנת "היי מה אתה עושה?" אמרה. זליג ספר לה את ספורו העצוב הזקנה צחקה ואמרה "אני הפייה הטובה, אוכל להשיב לך הכל כבעבר רק תרד מהמעקה. זליג ירד והתקרב אליה. הזקנה לחשה לו "בוא אלי לדירתי כאן ממול תעניק לי חוויה מינית של מינ' שלוש אורגזמות ותחזור למעמדך כמקודם". זליג קצת נגעל מריח הזיעה החמוצה שהדיפה הזקנה, אך התלווה אליה לדירתה ועשה בה מעשה גבר בעלמה. "אוה אלוהים" נאנחה הזקנה "זה טוב, כמה טוב אתה". כעת זליג המתין להוקוס פוקוס וכשזה לא התרחש שאל אותה "נו מה קורה עם הקסם?" הזקנה שאלה את זליג "בן כמה אתה?" זליג השיב "בן 59" הזקנה:"נו מה אתה כבר לא ילד, אז איך אתה מאמין בסיפורי אגדות?" מסתבר שהזקנה הזו מעבירה את ערביה ליד הגשר בעזריאלי וכמעט מדי יום היא דגה לעצמה פראייר.
אם תלכו לגשר בטוחני שתתפסו אותה משדלת איזה מיואש.