יום שישי, 25 בפברואר 2011

אל תנדבו מידע

     אחד מקוראי הנאמנים העביר אלי היום ידיעה טרייה מ YNET שמצ"ב.   המסר שלי כאן הוא ישן נושן, אל תנדבו מידע, בכל השאלונים כולל למשרדי הממשלה, שדורשים מידע עליכם אל תמסרו מידע!!!. חז"ל אמרו "סייג לחוכמה שתיקה" וגם "החיים והמוות ביד הלשון" אשר בתקופתנו מן הראוי לשדרג ל "החיים והמוות ביד הלשון והמקלדת". המסר שלי בפוסט זה הינו. אל תתנו דרור ללשונכם ולאצבעותיכם!!! התנתקו מרשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק (אם פתחתם חשבון, תמחקו את הפרטים בפרופיל שלכם), במהלך היום התנתקו מהטלפונים הסלולרים (יכולת האיתור כיום מדהימה), אם אינם נחוצים לפרנסתכם, השאירו את הטלפונים והמחשבים הניידים במכונית או בביתכם, כאשר אתם יוצאים לשופינג או לטייל. במקום העבודה השאירו את הסלולרי בחדרכם, (למה בוס'כם צריך לדעת איך אתם מעבירים את יומכם). מישהו אולי עוקב אחריכם ורושם את המידע לצורכי שיווק ואולי גם לצרכים נוספים(פלילים?). מה אתם מקבלים תמורת זאת? אל תתפלאו אם תגלו שאת היבלית בחצרכם, אתם עצמכם שתלתם!!!, מישהו ישתמש בחומר שלכם על מנת לנגח אתכם. בכל חניון וקרן רחוב ישנן מצלמות, זה אולי משפר את הביטחון האישי אך יוצר תחושה שאתם שחקני ריאליטי. המאגר הביומטרי שכרגע נדחתה השקתו (ישוב אלינו בקרוב בדלת האחורית תוך ניגון חדש), הינו אבן דרך נוספת לקראת .1984 לא כן?
     מן הראוי להזכיר את הנביא שחזה את תופעת "האח הגדול רואה ושומע הכל", זהו הסופר הבריטי ג'ורג' אורוול
הוא אביו מולידו של האח הגדול בספרו .1984  (האמיתי,אשר תוכניות הריאליטי והמציצניות בטלביזיה, מבוססות על חזונו). ג'ורג' אורוול כתב מספר ספרים, אזכיר כאן שניים מהמפורסמים שבהםחוות החיות ANIMAL FARM ו 1984 לכל מי מקוראי שאינו זוכר ילחץ על הקישורים  ויקרא את התקצירים ואולי גם את ספריו, פעם נוספת. ראו גם את הסרט חוות החיות (הקפיטליזם החזירי החליף בשני העשורים האחרונים, את הקומוניזם החזירי, שהתרסק בין 1989 ל  1991 זוהי אותה גברת בשינוי אדרת).
      מדינות כגון ארה"ב, צרפת, גרמניה, בלגיה וכן ישראל נחשבות לדמוקרטיות, אך אוי לג'ף, הנס, או אבוטבול אם יפתחו את פיהם ויסתבכו עם ה"סכינאים". בכל ארגון פרטי, ממשלתי או ציבורי, מסתובבים "סכינאים" ש"ידקרו אתכם עד זוב דם" להזכירכם, לפני כשבועיים פרקליט מהפרקליטות ששלח דוא"ל סומן ו"התפוטר". לאחר רצח רבין הי"ד, היו אנשים שהתבטאו במיטב המסורת הדמוקרטית כנגד רבין ז"ל, הם סומנו ונשפטו על מה ולמה? האם זו דמוקרטיה? כן רק לאנשי שלומנו. מנהיגים פטפטנים כדוגמת עזר וויצמן ז"ל יצאו בשלום מהסתבכויות לשונם הארוכה בעזרת משפט הקסם "דברינו  יצאו מהקשרם". גם אהוד ברק פלט בראיון עם גדעון לוי ש"אם הייתי פלסטיני בגיל המתאים, הייתי נכנס בשלב מסוים לאחד מארגוני הטרור", אך גם הוסיף (באותו מעמד או לאחר נביחות כלבי המשמר?) שלדעתו "פעולות ארגוני הטרור הפלסטיני, הפוגעות בנשים וילדים הן חמורות, נבזיות ושפלות". ברק הותקף על אמירה זו על ידי יריביו הפוליטיים, במיוחד במהלך מסע הבחירות לראשות הממשלה. למזלו תרומתו הרבה לעם ישראל במהלך שרותו הצבאי ("ראיתי לאויב את הלבן בעיניים") האפילה על התבטאותו הלגיטימית אם כי המיותרת.
     בתלמוד נאמר "חכמים הזהרו בדבריכם" לכן קראו בהמשך, את מה שארע ל"חכם ציון" ג'ף קוקס בארה"ב והזהרו, האח הגדול בעזרת כמה "סכינאים" ש"אוהבים אתכם" יום אחד ידפוק לכם בדלת!!! המציאות תעלה על כל דמיון.

רצ"ב תמצית המאמר מ YNET
פייסבוק וטוויטר: אין דבר כזה סודי אהוד קינן פורסם:     25.02.11, 00:23
קחו לדוגמה את ג'ף קוקס. הוא היה צייצן בטוויטר וסגן התובע הכללי של מדינת אינדיאנה שבארצות הברית. מתוך שני התארים הללו הוא נשאר רק עם הראשון, לאחר שכתב בחשבון הטוויטר שלו שהמשטרה צריכה להשתמש בתחמושת חיה בשביל לפזר מפגינים בוויסקונסין.
ג'ף קוקס חשב שהוא אומר באופן סאטירי לכמה מאות אנשים שצריך להשתמש באש חיה נגד מפגינים, ואיבד את משרתו כסגן התובע של מדינת אינדיאנה.
יש לי חדשות בשבילכם. אנשים רואים את כל הבדיחות הפרטיות שאתם כותבים בפייסבוק, בטוויטר, בבלוג שלכם או בכל מקום אחר ברשת.איך קרה בכלל שמישהו שם לב להתבטאות של קוקס ואיך הוא היה יכול שלא להתסבך ככה? לסגן התובע לשעבר, אפילו אחרי פרסום הפרשה, יש 392 עוקבים בלבד בטוויטר שלו. זו טיפה מאוד קטנה בים האינטרנט הגדול. אלא שקוקס פירסם את התגובה שלו (ולא מחק אותה מאז) בהמשך לדיווח של מגזין Mother Jones על המפגינים. כתב המגזין דיווח על הציוץ שלו ואף התעמת איתו עליו והוציא ממנו התבטאויות נוספות כמו לקרוא למפגינים "בריונים".
אז מה? לאדם, גם בתפקיד רשמי, אסור להביע את דעותיו, קיצוניות ככל שיהיו בטוויטר שלו? אסור לו להתבדח או להגיד דברים בצורה סאטירית, כפי שטען אחר כך שעשה? אם הוא היה פשוט סותם את הפה והמקלדת, זה היה מציל את העבודה שלו? במשרד התובע אמרו לוושינגטון פוסט כי אין בעיה עם חופש הביטוי שמוגן בחוקה, אבל ממשרתי הציבור נדרש סטנדרט גבוה יותר של התבטאות. עוד מקרה: אורי תובל, עורך בהארץ גם עורר כעס בעקבות התבטאות שלו בפייסבוק הפרטי שלו, שלאחריה התנצל על הדברים.
אוקיי, אבל רובנו לא עורכים בעיתונים יומיים, ולא עורכי דין בשירות המדינה - ואפשר לספור את המקרים הללו כל חצי כף יד. אז למה שנעניין מישהו? למה שאיזו שטות שנכתוב בפייסבוק תכעיס מישהו או תגרום לנזק? אפשר לחשוב. התשובה היא אקסים, בוסים, בוסים פוטנציאלים ועוד אנשים.
נניח שכל אחד אחר מאיתנו, לצורך העניין, מגביל את הפייסבוק (או טוויטר ודומיו) לחברים בלבד  כדי שלא כל העולם יוכל לקרוא את העדכונים שלנו, האם זה מגן עלינו ? קצת, אבל גם לא באמת. מתוך מאה או 500 או אלף חברים שיש לנו ברשתות החברתיות - האם אנחנו מכירים את כולם טוב? האם אנחנו סומכים על כולם שיסתמו את הפה? מדובר בשאלה רטורית, והתשובה עליה היא לא. המנעולים וההגנות והשמות הבדויים והאינטימיות המזוייפת של פייסבוק וטוויטר נותנים לנו אשליה יפה של שיחה עם שלושה ארבע חברים. המציאות היא מגזינים כמו Mother Jones או אנשים שמחפשים אתכם בגוגל, או אפילו סתם מגיעים באקראי לדברים שאתם כותבים.
אז לפני שאתם לוחצים שלח חשבו: האם יש סיכוי שאמא תראה את זה? אם התשובה היא כן, הלכה לכם האינטימיות של פייסבוק לעזאזל וצריך למצוא מקום אחר.

כבונוס לקוראי הנאמנים שטיילו עמי עד כאן אני ממליץ לצפות בסרט הנהדר 1984


וכאן תוכלו להכנס גם לסרט  חוות החיות



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה